לחפש את הקוטג' גם בקמפיין הבא

ביום רביעי השבוע התבשרנו שתנובה הורידה את מחיר הקוטג', ובעקבותיה גם היצרניות האחרות.

חרם הצרכנים עבד. האם זה סופה של מחאת הקוטג'? אני חושבת שלא, מכיוון שהמאבק הזה לא היה על קוטג', ממש כשם שצעדת המלח של גנדי לא היתה על הזכות לייצר מלח.

הקוטג' הוא סמל טוב, וכדאי לקחת ממנו דוגמה גם בתכנון מאבקים בעתיד:

• הוא מאוד מוחשי ואפשר להבין בקלות את ההתייקרות שלו: לפני כמה שנים הוא עלה כ-5 שקלים והיום כמעט 8.
• הקוטג' לא יוקרתי אבל גם לא בסיסי – הרבה אנשים צורכים אותו (יותר מאשר לחם אחיד, למשל), אבל כולם יכולים להסתדר בלעדיו כמה ימים.
• הוא שייך למשפחה רחבה יותר של מוצרים: מוצרי חלב, מוצרי מזון – ובעצם שימש כמייצג שלהם במאבק הזה.
• וגם: אנחנו אוהבים קוטג'. ההשקעה של תנובה במיתוג "הגבינה עם הבית" הצליח. כשויתרנו על רכישה שלו למשך כמה ימים, הרגשנו שאנחנו מוותרים ויתור, ובוחרים בחירה צרכנית – מה שהגדיל את המעורבות הרגשית שלנו בקמפיין.

האם היה זה "שינוי חברתי באינטרנט"?

לא, עיקר המחאה לא היה בפייסבוק. הקבוצה והאירוע בפייסבוק היו מקום להתארגן, לשתף, להביע דעה, יצירתיות ולשחרר קיטור אבל עיקר המחאה היה במכולת או בסופרמרקט, בבחירה שלא לקנות קוטג'. הכלים האינטרנטיים (קבוצה ברשת חברתית, אימייל, בלוגים, טוויטר ואתרי אינטרנט) עזרו להתארגן ולהפיץ מידע, אבל שינוי צרכני לא יכול לקרות באינטרנט.

עיקר המחאה הוא לא קוטג'. בעקבות הקוטג', עלה הדיון על מחירם הגבוה מדי של מוצרים אחרים (למשל מוצרי חלב, ירקות, דלק, תחבורה ציבורית, דיור, חשמל), על מאבקים אחרים שהיינו רוצים שיזכו להד והיענות כמו חרם הקוטג' (למשל מאבק הרופאים לעתיד הרפואה הציבורית בישראל). בעיתוני הכלכלה פורסמו כתבות על יוקר המחייה והריכוזיות במשק החלב. הנושאים האלה, הרחבים יותר, הגיעו לשולחן הממשלה ולדיונים של הנהלות החברות המסחריות הגדולות.

זאת היתה פעולת מחאה שגרמה לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אז לא קנינו קוטג' כמה ימים. הרגשנו חלק מקבוצה גדולה של אנשים שלא קונים קוטג', שמענו על עצמנו בחדשות, השתתפנו בדיונים ברחבי הרשת, בסופרמרקטים, ואולי גם ליד שולחן האוכל בבית. וזה יופי לשלב הראשון, ונותן תחושה של הצלחה והשראה למאבקים אחרים. אבל זאת רק ההתחלה. שינוי חברתי לא מתחיל ונגמר בקבוצה בפייסבוק, ובטח שלא מתחיל ונגמר בקוטג'.

מאת: Ma'ayan

עוסקת ומתעניינת בשימושי אינטרנט לשינוי חברתי: פיתוח קהילות, הנעה לפעולה, יצירה ותרבות ברשת. מעדיפה ירושלים על פני תל אביב, הייקו על פני הייטק, שוקולד מריר על פני שוקולד חלב, עשר דקות מול ורמיר אחד על פני שעה בתערוכה של אימפרסיוניסטים. הצג פוסטים מאת Ma'ayan