אבק דיגיטלי – ניהול החיים הדיגיטליים שלנו בחיינו ואחרי מותנו

השבוע תמלא שנה לפעילות הבלוג "אבק דיגיטלי", ואני שמחה לארח את ורד שביט לראיון-שיחה אודות הפעילות שלה.

ורד שביט, בלוגרית, חוקרת ומרצה. בת 39, גרה בתל אביב. גרושה, בזוגיות, 2 חתולים. אחותו הקטנה של טל שביט שנהרג מפגיעת מכונית ב-2/3/11.  הרצאה לרגל יום השנה לבלוג תתקיים ביום ג', 11/6/2013 בקמפוס גוגל בת"א (הכניסה ללא תשלום, יש להירשם מראש, כל הפרטים כאן), ב-1/7 יוצגו תוצאות סקר בתחום – גם כניסה חופשית בהרשמה מראש, להרשמה לאירוע, כאן.

מה זה "אבק דיגיטלי"?

אבק דיגיטלי הוא בלוג בעברית ובאנגלית Digital Dust , יש לו שתי מטרות:

להעלות את המודעות לכמה זה חשוב – ופשוט – לנהל את התכנים הדיגיטליים שלנו, ולהשאיר הנחיות מה לעשות איתם אם יקרה לנו משהו, ממש כמו שחשוב להשאיר הנחיות מה לעשות עם הנכסים הפיזיים שלנו.
להקל על מי שאיבד אדם יקר בהתמודדות עם העיזבון הדיגיטלי שנותר אחריו/ה.

איך הגעת לעסוק בנושא?

אחי הבכור, טל שביט , עיתונאי הרכב המיתולוגי, האהוב והנערץ, נהרג מפגיעת מכונית ב-2/3/11. אני מניחה שבכל משפחה זה ככה – נוצרת חלוקת תפקידים בהתמודדות אחרי אסון – ואני לקחתי על עצמי את הצדדים האלו: הדיגיטליים, המקוונים, הוירטואליים. במקביל, חשבון המייל של טל ביאהו נפרץ כחודש אחרי שנהרג, והופץ משם ספאם, ואני פניתי ליאהו בניסיון להחזיר את השליטה בחשבון של אחי לידי המשפחה. אחרי כמה חודשים הצלחתי (לא נכנסתי לחשבון המייל שלו מאז, אני חושבת שמיילים זה דבר פרטי ואישי – אבל העדפתי שהחשבון שלו יהיה ברשות המשפחה ולא ברשות ספאמרים. אפשר לקרוא עוד בפוסט שלי איך מטפלים במחשב של קרוב שנפטר?.)

מדוע את ממשיכה לעסוק בנושא בזמנך הפנוי, כפעילה עצמאית?

כי אני מרגישה שאני עוזרת לאנשים:
כל אדם שמנהל את התכנים הדיגיטליים שלו בעקבות משהו שאני כתבתי או אמרתי, זה אומר שעזרתי לאנשים שהוא אוהב ולאנשים שאוהבים אותו, גם אם הם לא יודעים את זה. כי אם חלילה יקרה לו/ה משהו יום אחד, אני חסכתי ליקיריו/ה כאב ראש וכאב לב לפחות במשהו.
כל אדם או משפחה שמתמודדים עם אובדן ומישהו/י שולח/ת להם את הלינק לבלוג שלי והם אומרים שהוא עזר להם, זה משמעותי עבורי, לדעת שאני יכולה להקל עליהם ולו במשהו בזמנים כל כך קשים כמו אלו שהם עוברים.

בחודש שעבר התראיינתי בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא, ואחרי כשעתיים מישהי ראתה אותי בתל אביב ושאלה אותי אם זו אני מהתוכנית, ועניתי שכן, והיא אמרה שאחיה נפטר כחודש לפני כן ושדיברתי על דברים שכל כך מעסיקים אותה מאז מותו, ושתינו היינו עם דמעות בעיניים. אני הרגשתי מאד בודדה כשהתמודדתי אז, ואם אני יכולה לעזור לאנשים אחרים בעצם הידיעה שהם לא לבד בהתמודדויות האלו, זה כבר מאד משמעותי בעיני, כשלעצמו.

וגם כי אני מרגישה שאני עוזרת לעצמי: זה מקל עלי, להרגיש שאני עושה משהו משמעותי.

מה אפשר (ומה את ממליצה) לעשות היום, אם קרוב משפחה שלי נפטר ואני רוצה גישה לנכסים הדיגיטליים שלו / שלה?

ברוב המקרים, כשאדם נפטר כיום הוא עדיין לא משאיר אחריו הנחיות מה היה רוצה שיקרה עם התכנים הדיגיטליים שלו: תמונות, תכתובות, מסמכים, מיליים, רשתות חברתיות – כל מה שנמצא במחשב, ברשת, בענן. כשהוא לא משאיר הנחיות האם הוא רוצה לתת גישה למישהו מיקיריו או לא, ואם כן אז למי, ואם כן אז איך להיכנס: שם משתמש וסיסמה, המשפחה והחברים מוצאים את עצמם מתלבטים מה לעשות, וברוב המקרים תלויים בספקית האינטרנטית ובמדיניות שלה. כדי להקל עד כמה שאפשר, יש אצלי בבלוג את המדריך הטכני,  שמרכז את המדיניות של הספקיות השונות, ומבהיר למי יש טעם לפנות ולמי לא ולמה, מה צריך לשלוח ואיך ולמי פונים. יש עוד מדריכים כאלו בעולם באנגלית, אבל זה המדריך הראשון בעברית, והוא גם הראשון שכולל את המדיניות של ספקיות ישראליות.
מה שאני עוד ממליצה לעשות זה לעבור על הלינקים שנמצאים אצלי בבלוג תחת הכותרת "אחרי המוות" בתפריט מימין, כי יש שם עוד דברים חשובים, למשל תחת הכותרת "זהירות ותשומת לב" – כמו לוודא שנמצאים ב off בצ'ט כשנכנסים לפייסבוק או ג'ימייל, כדי לא לגרום כאב לחברים שעלולים לראות את הנפטר כזמין. אם אתה הלום יגון או לא בקיא בשימוש, לא בטוח שתחשוב על זה באותו רגע, אלא אם יהיה משהו שיעלה את זה למודעות שלך – ופה הפוסט הזה נכנס לתמונה.

אילו תגובות את מקבלת מאנשים? איך המשפחה שלך מתייחסת לפעילות שלך בתחום?

התגובה הכי נפוצה היא "וואו, לא חשבתי על זה קודם". ואז אני מרגיעה אותם ואומרת שזה בסדר, שגם אני לא חשבתי על זה לפני שטל נהרג.

בהתחלה ההורים שלי דאגו כי הם חששו שלעיסוק התמידי במוות תהיה השפעה שלילית עלי, אבל עם הזמן הם רואים שאני יותר עסוקה בחיים מאשר במוות, והם שמחים שאני גם עוזרת לאנשים אחרים וגם עושה משהו שהוא בעל משמעות עבורי.

האם יש לך שותפים ושותפות לפעילות? מי הם?

כמו שבטח ראית בבלוג, הוא מלא בתודות: יש המון אנשים ששולחים לי לינקים כשהם נתקלים במאמרים או בכתבות שהם חושבים שיעניינו אותי, ויש חברים ובני משפחה שעוזרים לי לאורך הדרך, כמו בהגהות של התרגומים מעברית לאנגלית, לתרגם במקומי לעברית מאנגלית כשאני עמוסה מדי או ליצור גרפיקות.
לאחרונה יזמתי סקר שנערך בשיתוף פעולה עם עוד שני בלוגים – חדר 404 של עידו קינן וג'וני זילבר, ומדע אחר של ד"ר רועי צזנה, ועם היחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב. הסקר נסגר אחרי שענו עליו יותר מ-500 איש, והתוצאות שלו יוצגו בקמפוס של גוגל ב-1/7.
בשנה שעברה השתתפתי באי-כנס בינלאומי באנגליה תודות למימון המונים (Crowd funding) שהצליח, בזכות קוראי הבלוג, חברים שלי, חברים של אחי ובני משפחה.

באוקטובר 2012 השתתפת בכנס בינלאומי בנושא. מה המצב בעולם בתחום? האם ואיפה יש פעילות קהילתית או שיחה מקצועית בנושא? 

 מאז האי-כנס אני חלק מהקהילה הבינלאומית של Digital Death Day וכשקורה משהו שאנחנו חושבים שיעניין את כולנו, כמו מאמר גדול שעולה ב- New York Times (יש סיקור של הנעשה בתקשורת העולמית בפוסט הזה בבלוג), או כמו שירות חדש שגוגל מציעה, אחד/ת מאיתנו שולח/ת לינק לשאר.
מאז גם יש לי עם מי להתייעץ: במסגרת המחקר שאני עושה נתקלתי בעדכון ש-CBS  העלו באפריל 2012 שנראה לי תמוה, ובדיוק עמדתי להרצות לגבי זה בחודש שעבר ולא רציתי לטעות או להטעות, אז שלחתי מייל לחברי הקהילה שלנו ושאלתי אם מישהו יודע על זה משהו, ואחד המומחים הגדולים בתחום,Evan Carroll , ענה לי מיד שגם בעיניו העדכון הזה תמוה ולמיטב ידיעתו לא נכון, ואני עליתי להרצות שקטה.

עיקר הפעילות נעשית בארצות הברית, אבל יש גם באירופה: האי-כנס שהשתתפתי בו היה ה- Digital Death Day  החמישי מאז מאי 2010 – חלקם התקיימו בארה"ב וחלקם באירופה.

לאחרונה ערכת סקר בנושא. מהשאלות בסקר (שמילאתי), נראה שאת מכוונת לא רק לניתוח אקדמי אלא גם לשינוי מדיניות. אשמח אם תספרי על הסקר ועל התהליך שאת רוצה לקדם. מה המצב מבחינת החוק כיום בישראל, ואיך את מציעה או שואפת לשנות אותו?

תודה שהשתתפת.
בסקר שאלתי שאלות שמעניינות אותי ואני חושבת שיעניינו את הקהילה הבינלאומית שחוקרת את התחום, וגם שאלות שאני מקווה שיניעו לפעולה, אצל הספקיות הישראליות ואולי אפילו אצל הספקיות הבינלאומיות, ואני מקווה שגם יניעו לפעולה בשינוי בחקיקה הישראלית:
שאלתי לגבי התכנים הדיגיטליים שנשאיר אחרינו, ושהאנשים היקרים לנו ישאירו אחריהם: תיבות אימייל, פרופילים ברשתות חברתיות, היסטוריית הגלישה, היסטורית החיפושים במנועי חיפוש, הטלפון הסלולרי: אנשי קשר, התכתבויות, תמונות – האם היינו מוכנים שתהיה גישה אליהם לבני/ות הזוג או להורים או לילדים שלנו, אחרי מותנו? האם היינו רוצים גישה לתכנים הדיגיטליים האלו שישאירו אחריהם בני/ות הזוג או ההורים או הילדים שלנו, אחרי מותם?

שאלה שמעניינת אותי במיוחד היא שאלת ברירת המחדל, ולכן שאלתי האם ברירת המחדל של הספקיות צריכה להיות כן לתת גישה לקרובי משפחת הנפטר, אלא אם הוא השאיר הנחיות אחרות, או לא לתת גישה לקרובי משפחת הנפטר, אלא אם הנפטר השאיר הנחיות אחרות?

נקודה נוספת היא היחס לקטינים – עניין אותי לשמוע מה דעת הקהל הישראלי בנוגע למתן גישה למשפחת קטין לאחר מותו, בעקבות שינוי בחקיקה של וירג'יניה שאושר במרץ 2013, ומתייחס למתן גישה לחשבונות של קטינים ברשתות חברתיות לאחר מותם.

אני מקווה באמצעות הסקר להבהיר עד כמה התשובות לשאלות האלו הן אישיות ופרטיות ומשתנות מאדם לאדם, ועד כמה זה יכול להיות גם קשה וגם משמעותי למי שחווה אובדן, להתמודד עם הנושאים האלו.
כתוצאה מכך אני מקווה שספקיות יישמו מדיניות שתחייב כל משתמש להחליט מה היה רוצה שיקרה עם חשבון המשתמש שלו אם יקרה לו משהו. ההצעה שלי היא שכמו שאנחנו מחוייבים לסמן V על תנאי שימוש, שנהיה מחוייבים לסמן גם תיבות שיתייחסו לכך.

החוק בישראל לא מתייחס בכלל עדיין לתכנים דיגיטליים. נפגשתי פעמיים עם אנשים במשרד המשפטים שאני מקווה שיעזרו לעדכן את החקיקה (יש לינקים בבלוג שלי תחת הכותרת בישראל בתפריט מימין), ובשלב הראשון שלפחות יחייבו רגולטורית את הספקיות הישראליות לפרסם את המדיניות שלהן לגבי מוות של משתמש – כרגע, כאמור, אף אחת לא מפרסמת את זה, ואפשר למצוא את זה רק אצלי בבלוג – הפירוט נמצא בפוסט הזווית הישראלית.

לפרטים נוספים וליצירת קשר עם ורד, אתם מוזמנים לבקר בבלוג "אבק דיגיטלי", בדף בפייסבוק, בבלוג באנגלית ובדף בפייסבוק באנגלית. אפשר גם באימייל: death.in.digital.era@gmail.com , בטוויטר: @digitalDustBlog, ובלינקדאין. מוזמנים ליצור קשר בשאלות, הערות ולתיאום הרצאות בנושא.

הרצאה לרגל יום השנה לבלוג תתקיים ביום ג', 11/6/2013 בקמפוס גוגל בת"א (הכניסה ללא תשלום, יש להירשם מראש, כל הפרטים כאן), ב-1/7 יוצגו תוצאות סקר בתחום – גם כניסה חופשית בהרשמה מראש, להרשמה לאירוע, כאן.