בשבוע שעבר ציינתי שנתיים לפעילות הבלוג במתכונתו הנוכחית. אחרי שפרסמתי רשימה של דברים שלמדתי בשנתיים האלה, וכן רשימה של הפוסטים הפופולאריים ביותר בבלוג, אני מפרסמת גם רשימה של חמישה פוסטים שאני שמחה לחזור ולקרוא אותם לפעמים, ושנראה לי שהם מעניינים ושווים קריאה גם עבורכם:
פאנל בלוגרים לשינוי חברתי: הפאנל נערך במאי 2009, והשתתפו בו יואב לרמן, יוחאי עילם ושרון גפן. הם סיפרו גם על הכתיבה האישית שלהם וגם על בלוגים חברתיים בהם הם מעורבים: אתר "עבודה שחורה", הבלוג הקבוצתי של "מרחב", ואתר מפלגת חד"ש (בשנת 2009). הרבה מהדברים שהם אמרו נכונים גם היום: ההפתעה בפופולאריות של פוסטים מסויימים, הצורך בהדדיות – לקרוא ולהגיב לכתיבה של אחרים, והצורך בהתמדה בכתיבה כדי להצליח. מצד שני, מעניין לראות שלא דיברנו בכלל על מדיה חברתית, ובפרט על פייסבוק או טוויטר: לא כבמה מתחרה לפרסום תוכן ויצירת שיחה, ולא ככלי משמעותי לניתוב תנועת גולשים אל הבלוג.
יש לי דף בפייסבוק. למה צריך גם אתר: הסוגיה חזרה בשיחות רבות ולכן פרסמתי את הפוסט, והיא חוזרת עדיין. פייסבוק היא רשת חברתית בבעלות פרטית. לפייסבוק עיצוב נוקשה. אופן השיחה בפייסבוק מוגבל. פייסבוק מקדשת את הכאן והעכשיו. אם הייתי כותבת את הפוסט הזה היום, הייתי מוסיפה את המגבלות שפייסבוק מטילה על חשיפת התכנים שלכם בדפים ומעוותת את הקשר ביניכם ובין הקהילה שלכם.
שיתוף יצירות תחת רישיון Creative Commons – לא כל הזכויות שמורות: מערכת הרישיונות של קריאייטיב קומונס מאפשרת הפצה ושיתוף תכנים ברשת תוך שמירה על חלק מזכויות היוצרים. הפוסט פורסם לרגל 10 שנים לפעילות קריאייטיב קומונס, כהזדמנות להכיר את הכלי הזה ואת הארגון שמאחוריו. הייתי רוצה לראות יותר פעילים וארגונים במגזר השלישי משתמשים ברישיון הזה לא רק כצרכני תוכן (לבדוק שאנחנו לא מפרים זכויות יוצרים) אלא גם כיצרני תוכן, ולפרסם יותר מידע תחת הרישיון הזה ולא תחת "כל הזכויות שמורות".
לדבר באינטרנט עם אנשים שחושבים אחרת: איך לצאת מאזור הנוחות בלי להיפגע ולהתאכזב: ככל שפייסבוק הפכה ככר שוק מרכזית יותר, האישי והציבורי מתערבבים בפעילות, וקונפליקטים של בחירה בין השפעה על דעת קהל ובין שיחה עם אנשים שיש להם דעות וערכים שונים משלנו הפכו יותר ויותר תכופים. בפוסט שיתפתי כמה רעיונות ודרכי התמודדות שאני מוצאת שימושיים, ובתגובות שיתפו קוראים הצעות נוספות. הפוסט התפרסם בינואר 2013, ומאז חוזר להיות אקטואלי פעם בכמה שבועות.
שפה משנה מציאות – על פניה בלשון נקבה כדרך לשינוי חברתי: הפוסט פורסם לכבוד כניסתה של מרב מיכאלי לכנסת, ולאות תודה לה ולפעילות רבות אחרות על המאבק המתמשך ופיתוח דרכים יצירתיות לשימוש בלשון נקבה כדי לעורר תשומת לב, לזעזע תפיסות וקיבעונות, ולהביא שינוי חברתי לעולם. רק החודש פרסמה מיכאלי טור בנושא ב"הארץ", למה כן לדבר בלשון נקבה, לרגל פאנל בנושא יישום החלטה 1325 של האו"ם בישראל.
זהו, בזאת הסתיימו חגיגות הבלוגולדת לשנה זאת. בהערות, רעיונות ובקשות לפוסטים בנושאים מסוימים, אתם מוזמנות ומוזמנים תמיד לפנות אלי באמצעות טופס יצירת הקשר של הבלוג (זה מגיע אלי למייל ואני עונה לכל פנייה), לעקוב אחרי הדף של הבלוג בפייסבוק, ולהירשם לקבלת עדכון למייל בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש בתיבה "הרשמה לעדכונים בדואר אלקטרוני" בעמודה מצד שמאל.
