המילניאלים, מילניאלז – Millennials, דור ה-Y, הם נשים ואנשים שנולדו בין השנים 1980-2000. בעלי עניין שונים וכן חוקרים מאפיינים את המילניאלים על פי תחומי העניין, הערכים החברתיים ואופני השימוש בטכנולוגיה על מנת לתקשר איתם ולהניע לפעולה. בחברות מסחריות ההנעה לפעולה תהיה רכישת מוצרים ושירותים, ובארגוני שינוי חברתי – הצטרפות והשתתפות בפעילות.
בכנס הטכנולוגיות למגזר השלישי NTC 2014 שנערך בחודש מרץ, הוקדשה תשומת לב רבה למילניאלים; להרגלי התרומה הכספית שלהם למטרות חברתיות, לפעילות שלהם ברשתות חברתיות, לציפיות הטכנולוגיות שלהם כעובדים בארגונים, ועוד. מפגש אחד בכנס התמקד במיוחד במילניאלים: פאנל של חמישה אנשי טכנולוגיה ושינוי חברתי, מילניאלים בעצמם או שעובדים בארגונים או חברות שמתמקדים במילניאלים, בו שיתפו מניסיונם ורשמיהם. מטרת הפאנל היתה לאפיין את המילניאלים ואת השימוש שלהם בטכנולוגיה לשם מעורבות חברתית. בדיון עלו סוגיות מעניינות והצעות לפעולה, והנה סיכום של עיקרי הדברים. בעתיד אשתדל לפרסם כמה תובנות שלי בנושא, וקישורים לפרסומים נוספים ומחקרים.
השתתפו בפאנל:
- מייקל רוביו, מנהל תכניות בכיר ב- ZeroDivide
- בקי לוון, פיתוח אסטרטגי ב- Tendenci
- טוד בייליס, נשיא Qgiv
- ג'ייסון שים, מנהל מדיה דיגיטלית ב- Pathways to Education Canada
- קארין סטיין, מנהלת אסטרטגיית תוכן ב- Network for Good
- מנחה: ג'ון קלס, מנהל שיווק ותכניות אסטרטגיות ב- Avectra
המילניאלים לעומת דורות אחרים:
- בקי: המילניאלים מצפים ליחס מכבד, גם מאנשים מבוגרים מהם. יש להם ציפיות גבוהות, מהמנהיגים שלהם ומעצמם. לפעמים ההתנהגות שלהם נראית אנוכית, אבל בעצם זה דור אידיאליסטי.
- קארין: יש למילניאלים ציפייה לראות תוצאות מיידיות, לראות דברים קורים עכשיו.
- טוד: המילניאלים רגישים לניהול זמן ולחשיבות הזמן שלהם. אנחנו חושבים שאנחנו יעילים יותר, יכולים לעשות יותר בפחות זמן – וחלק מהזמן הזה צריך לחזור אלינו.
- טוד: יש לנו גישה לידע יותר מאשר לכל דור לפנינו. המילניאלים גדלו בסביבת האינטרנט, סביבה עתירת מידע וידע.
כשמדובר בתרומה כספית, המילניאלים אינם תורמים עיקריים. למה לארגונים צריך להיות אכפת מהם?
- ג'ייסון: הגישה של "אתה לא חשוב לנו עד שאתה בן 40 ויהיה לך כסף" מעצבנת מילניאלים. השאלה היא לא איך נגרום לכך שיהיה אכפת להם מהארגון שלנו, אלא איך אנחנו נראה להם שלנו אכפת מהם.
- בקי: אנחנו רוצים להחזיר לקהילה לא כ"מתנדבים" אלא בתחום התמחות, למשל באמצעות ניסיון טכנולוגי שיש לנו. כדאי לתת למילניאלים להשתמש ביכולות ובכישורים שלהם כפעילים בארגון.
- טוד: כדאי לבנות מסלול לפעילות ומעורבות . המילנאלים יהיו מעורבים בהתחלה בדרך אחת, ובעתיד אולי יתרמו כסף.
- מייק: המילניאלים רוצים לנהל מערכת יחסים, אל תפנו אליהם רק כשאתם צריכים משהו. הקשר יהיה פחות רשמי מאשר מול פעילים מבוגרים יותר, פחות מיילים ויותר מדיה חברתית, הודעות טקסט.
- טוד: הנאמנות של מילניאלים אינה רק למותגים, אלא גם לאנשים וערכים.
איך ארגונים יתמודדו עם זה?
- בקי: בפעילות עם מילניאלים יהיה קשר עם יותר אנשים אבל הוא יהיה יותר שטחי. מתוכם תצטרכו למצוא ולבנות קשר עם פעילים פוטנציאליים למחויבות מעמיקה יותר. למשל: לזהות אנשים שהיו בחמישה אירועים שלכם. תוכלו לזהות את המחויבות שלהם, ולבנות איתם מנהיגות.
- קארין: המילניאלים מעריכים שקיפות יותר מאשר דורות קודמים. חשוב להם לראות אימפקט של מה שהם עושים.
- טוד: המסר שארגונים בונים צריך להיות פשוט וגם משמעותי. לגבי שקיפות, אנחנו רגילים להיחשף להרבה מידע בזמן קצר. יש לנו יכולת לנתח ולהעריך מידע במהירות יחסית.
- בקי: זה שאנשים מצייצים, לא אומר שאתם צריכים לוותר על התוכן. המסר יהיה קצר וברור, אבל אל תוותרו על התוכן: מידע, סיפור טוב, אפשרות להעמיק במידע.
- ג'ייסון: צ'ריטי: ווטר (charity: water, C:W) הם דוגמה טובה. הם פנו לקבוצת גיל ממוקדת בקמפיין ימי ההולדת. זה קמפיין ששם אותך במרכז, מזמין לשיתוף במדיה חברתית, מוציא אותך באור חיובי, וזה משהו שקורה פעם בשנה – גיוס מאמץ שאפשר לעמוד בו. גם המסר וגם התהליך פשוטים מאוד.
- טוד: ההפרדה של chrity: water בין תרומות לכסף התפעולי, השקיפות בניהול הכספים – זאת אסטרטגיה שפונה למילניאלים.
אז מה ארגונים יכולים לעשות?
- טוד: לנהוג בשקיפות. מילניאלים מבינים שיש תקורה, אבל מבקשים שקיפות לגבי זה.
- ג'ייסון: כדאי לארגונים ליזום פעולות של שקיפות. להזמין פעילים ובעלי עניין לשאול שאלות ולענות תשובות גלויות. לפני כן, צריך לבדוק האם אתם יכולים לעמוד בזה.
- בקי: צריך שיהיה כבוד הדדי, גם בין הדורות השונים וגם בין הארגון והקהילה. אנחנו רוצים משוב: לדעת מה קורה, איך מה שעשינו השפיע. אל תצפו לנאמנות אם אתם לא נאמנים לנו.
- ג'ייסון: מילניאלים לא קונים בית ודירה, אבל מעריכים חוויות כגון מסעות ופעילות אתגרית, וזה כולל גם התנדבות בחו"ל.
איך להשתמש בטכנולוגיה כדי להגיע למילניאלים?
- ג'ייסון: ארגונים צריכים להכניס פעולות של פנייה אישית או הכרה אישית כמדדים כמותיים לפעילות. למשל, יצירת קשר אישי עם אנשים, פרסום 3 ציוצים ביום (או סטטוסים בפייסבוק, מ.א.) שמטרתם בניית קשר עם מי שעוקבים אחרינו.
- קארין: זמן התגובה צריך להיות קצר. מילניאלים רוצים פידבק ישיר ומהיר גם מארגונים. למשל, הודעת תודה על תרומה צריכה להיות מיידית, לא לחכות ארבה ימים לשליחת מייל.
- טוד: תרומה מקוונת צריכה להיות פשוטה וזמינה, בתהליך קצר ככל האפשר. כדאי לשקול אפשרות למלא אינפורמציה ממקומות אחרים (למשל מפרופיל ברשתות חברתיות), כדי לקצר את התהליך.
- ג'ייסון: תחרויות. תזכרו שבמקרים רבים למילניאלים יש להם יותר זמן פנוי מאשר כסף.
- מודעות גוגל ופייסבוק יכולות להיות חטטניות, נראה שהם יודעים יותר מדי עלינו.
- בקי: כדאי להסתכל על זה ככה: אני נותנת לכם מידע כדי שתוכלו להתאים לי שירותים. אני מסכימה שזה יכול להיות קריפי, וגם לא מוסרי.
- שימו לב שכאשר שאתם משתמשים בכלים שנראים לכם חדשניים, הם אכן עדיין כאלה ("QR codes are dead unless they are bitcoin wallets").
נושאים שעלו מהקהל:
- כלכלה שיתופית ועסקים חברתיים: מילניאלים פועלים בסביבה תרבותית שמקדמת מחזור ושותפות במשאבים. הוזכר התחום של עסקים חברתיים, למשל נעלי טומס.
- שאלה של תרבות ארגונית: מה קורה כשההנהלה מדור אחר, וצוות הארגון מורכב בעיקר ממילניאלים? איך ללמד את הנהגת הארגון את הערכים האלה: להיפתח, לנהוג בשקיפות, לתת לאחרים להוביל? לצד פתרונות כללים של שיחה ודיון פנים ארגוני, עלתה ההצעה לפנייה של בקי, אותה היא מחלקת ל-3 חלקים:
"אנחנו מצפים להרבה מעצמנו – תצפו להרבה מעצמכם. אנחנו מאמינים בעצמנו – תאמינו בנו גם. אנחנו רוצים התפתחות אישית – תנו לנו מנטורינג, הדרכה ואפשרות להתפתחות."
אם יש לכם תובנות, דוגמאות או סיפורים אישיים בנושא – אל תהססו לשתף כאן בתגובות.
תמונת כותרת: Big M by Jiuck, Flickr.
מאוד מעניין, תודה
תודה, לימור, וסופשבוע נעים
ממש מעניין
תודה :)
בשמחה :)
מעניין. הסתכלות מקורית