סטטוסים מצייצים: מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

Open Hand, sculpture by Le Corbusier at Capital Complex in Chandigarh, the capital of Punjab and Haryana – India. Photo by Fernando Stankuns, Flickr.

בשבוע שעבר נחשפה ב"גלובס" טבלת תעריפי השירותים של דף הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" – שירותים בתשלום שלא דרך ערוצי הפרסום הרשמיים של פייסבוק, ובלי לציין שהפרסומים (שנראו כמו תוכן שאינו ממומן) הם בתשלום. בהמשך נחסם הדף והתפתחו דיונים בעניין ברשת האינטרנט, בפייסבוק עצמה ובכלל (עד כמה שראיתי השיחה לא יצאה מעבר לרשת האינטרנט דוברת העברית). דובר על הצביעות של גופי התקשורת שמפרסמים תוכן שיווקי סמוי בעצמם, דיברו על חופש הביטוי ומרחב הדיון הציבורי, על פיתוח עסקי ועל השפעת האירוע על שוק הפרסום המקוון. אבל איך הפרשה משפיעה על אנשים והתארגנויות שמשתמשים בפייסבוק לשם תקשורת במובן הבסיסי של המילה? התארגנות של אנשים למעשה משותף, הנעה לפעולה (שאינה בהכרח פעילות מסחרית), יצירת דעת קהל והעלאת נושאים לסדר היום הציבורי? איך חשיפת ההתנהלות של "סטטוסים מצייצים" ודפי פייסבוק של גופי תקשורת משפיעה על הפעילות של גופים קטנים – אנשים פרטיים, ארגונים חברתיים, עסקים קטנים עצמאיים – ועל היחסים עם פייסבוק והשימוש בה?

הנה חמש מסקנות ונקודות למחשבה שאני לוקחת איתי:

להכיר בעצמכם את הכללים של פייסבוק. בין אם אתם מפרסמים בתשלום, מנהלים דף קהילתי קטן או משתמשים בפייסבוק לפרסם את העסק שלכם. לפני שהיא רשת חברתית, פייסבוק היא חברה מסחרית שצריכה להרוויח כסף, ויש לה כללי שימוש מוגדרים ונוקשים.

לפעול ולהיות נוכחים ברשת גם מחוץ לפייסבוק. פייסבוק לא יכולה להיות הפעילות היחידה שלכם ברשת, ולדעתי היא גם לא צריכה להיות המרכז שלה. תקימו אתר אינטרנט או בלוג, ותמשכו גולשים לשיחה ופעילות מחוץ לפייסבוק. נהלו רשימות תפוצה בדואר אלקטרוני ועדכנו מדי פעם על הפעילות באמצעות דוא"ל. הכירו רשתות חברתיות אחרות והשתמשו בהן: טוויטר, אינסטגרם,  לינקדאין, פינטרסט – שווה להכיר ולבדוק.
הנה ארבע סיבות למה דף בפייסבוק אינו תחליף לאתר עצמאי.

לא להאמין בקלות למי שמבטיח ויראליות. ראשית, כי זה לא דבר שניתן לנבא בוודאות, ושנית – כדאי לבדוק מה הם עשו בעבר ובאילו אמצעים הם נוקטים כדי לקדם תוכן.

לקבוע מטרות ויעדים לפעילות בפייסבוק, ולבדוק האם פייסבוק משרתת את הצרכים שלכם. עם אילו אנשים אתם רוצים להיות בקשר? מה אתם רוצים לעשות יחד או שהם יעשו? הקשר הזה נוצר בעקבות פעילות בפייסבוק? מה היחס בין הזמן והכסף שאתם משקיעים בפייסבוק ותוצאות הפעילות שלכם? יכול להיות שבדיקת פרמטרים כאלה תגרום לכם להחליט לפרסם בתשלום, או אולי דווקא לפרסם פחות אך בקביעות (פעמיים שלוש בשבוע) או לסגור את הדף ולפנות לאנשים בערוצי תקשורת אחרים. כך תוכלו להתמודד עם השינויים שפייסבוק עורכת ברמת החשיפה של תוכן. ולשם השראה, הנה מכתב פרידה מחברה מסחרית שסגרה את הדף שלה בפייסבוק. זאת לא המלצה לסגור את הדף שלכם בפייסבוק, אלא לבדוק את היחסים שלכם עם ספקית השירות חברת פייסבוק, ולהתוות אותם לשביעות רצונכם.

להתחיל להתארגן מול פייסבוק. לכל אחד מאיתנו כדף עצמאי או עסק קטן אין כח מיקוח מול פייסבוק הענקית, אבל התוכן שלנו הוא שגורם לפייסבוק להיות מעניינת ושימושית, למשוך משתמשים ומפרסמים מסחריים. להתארגנויות של משתמשים יש יכולת להשפיע, זה עבד בעבר כשפייסבוק שינתה את תנאי הפרטיות בצורה קיצונית מדי, ועבד קצת פחות טוב (אבל קרה) כשקבוצת ארגונים פנתה לפייסבוק בדרישה להציע תכנית פרסום מסובסד לעמותות וארגונים בדומה לתכנית המענקים של גוגל  Google Grants. כשמנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, נכנסה לתפקידה היא התראיינה בתקשורת וסיפרה על תכניות לפעילות מקומית מול מפרסמים. היא נציגה רשמית של פייסבוק, יושבת בארץ – למה לא לפנות אליה, לספר לה מה אנחנו אוהבים ומה קשה לנו עם פייסבוק, להראות שאנחנו קבוצה גדולה של בעלי עניין, ולבקש שירותים ותנאי פעולה שישביעו את רצוננו?

Image: Open Hand, sculpture by Le Corbusier at Capital Complex in Chandigarh, the capital of Punjab and Haryana – India. Photo by Fernando Stankuns, Flickr.

מאת: Ma'ayan

עוסקת ומתעניינת בשימושי אינטרנט לשינוי חברתי: פיתוח קהילות, הנעה לפעולה, יצירה ותרבות ברשת. מעדיפה ירושלים על פני תל אביב, הייקו על פני הייטק, שוקולד מריר על פני שוקולד חלב, עשר דקות מול ורמיר אחד על פני שעה בתערוכה של אימפרסיוניסטים.

2 תגובות בנושא “סטטוסים מצייצים: מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?”

מה דעתך? אהבת את הפוסט? זה המקום לשתף, איתי ועם קוראי הבלוג:

לגלות עוד מהאתר מעין אלכסנדר

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא