הספרייה כמרחב קהילתי וחברתי, בין המקומי לדיגיטלי

לפני כחודש הוזמנתי להרצות בספרייה הלאומית במסגרת יום עיון בנושא "ספרנים 2.0: פעילות יעילה של הספרייה במרחב הדיגיטלי." יום העיון התקיים בשיתוף עם המגמה ללימודי ספרנות ומידע במכללת דוד ילין, ויועד לספרניות וספרנים, וכן לסטודנטים לספרנות.

רוב ההרצאות עסקו בפעילות בעולם הדיגיטל, ואני בחרתי לעסוק בהזדמנויות של הספרנים והספרייה להתחבר מתוך הספרייה עצמה, מתוך מהות הפעילות והעקרונות המנחים של ספריות, לפעילות דיגיטלית ולקהילות דיגיטליות.

אני משתפת כאן את הוידאו ואת השקפים המלווים, אחריהם תוכלו לקרוא סיכום של ההרצאה.

מצגת ההרצאה, זמינה גם כאן

הסרטונים ביוטיוב: חלק א' וחלק ב'.

את ההרצאה פתחתי בסיפור קצר על שני ביקורים שלי בספרייה הציבורית של ניו יורק. בפעם הראשונה, בשנת 2000, היה כבר אינטרנט והיה לי חשבון דוא"ל, אבל חיבור לאינטרנט היה מצרך יקר ואיטי. הספרייה, בסניף שלה במרכז מנהטן, הציעה חלונות זמן של חצי שעה לגלישה – לשימוש חופשי של כל מבקרי הספרייה, בהרשמה. בשנת 2011 ביקרתי שוב בספרייה, ואז החיבור לאינטרנט היה אלחוטי וחופשי, ואפשר היה לשאול (שזה כמו להשאיל אבל ההיפך) מכשירי לפטופ או טאבלט לשימוש אישי.

בהתחלה זה קצת הפתיע אותי, וזה באמת נראה שירות לא רלוונטי אם חושבים על ספרייה כעל אוסף של ספרים. אבל אם חושבים על ספרייה כמקום לקרוא, לחקור וללמוד דברים חדשים – זה לא מפתיע בכלל, ומראה את יכולת ההתאמה של עקרונות אלה לרוח הזמן הדיגיטלי.

בהתאם לכך, ספרנים הם לא אנשים שיודעים הכל, אלא אנשים שיודעים איך לחפש ולמצוא מידע אמין – מיומנות חשובות ונחוצות בתקופה זו של שיתוף, הפצה והצפת מידע מקוון.

אחד המאפיינים של התקופה הדיגיטלית שבה אנחנו חיים, היא לא שהכול בהכרח עובר לקרות אונליין, אלא שהדיגיטלי והלא דיגיטלי מתחברים. אנחנו רואים, למשל, שמחאת אזרחים ברשתות חברתיות מובילה לשינויי חקיקה או תקינה במדינה, או שגיוס כסף באינטרנט מוביל לטיפול באנשים באזורי אסון ומלחמה, לפעמים במקומות בהם אין בכלל גישה לאינטרנט.

אבל בין מה שאנחנו רואים באינטרנט (ושימו לב שלפעמים אנחנו שומעים על זה דרך דיווח בתקשורת המונים ממסדית כמו ערוצי הטלוויזיה או עיתונים יומיים גדולים) ועד השינויים האלה, יש הרבה עבודת שטח: כדי שמחאה באינטרנט תוביל לשינויי חקיקה נדרשת עבודת שתדלנות (לובי) ומחאה שלא ברשת. כדי שכסף שאנחנו תורמים אונליין יסייע לטיפול בנפגעי אסונות נדרשים מנגנון לאיסוף והקצאת כספים, תיעוד לצרכי מיסוי, וכוח אדם לתפעל את כל זה.

אנחנו רואים שיש דברים שקל מאוד לעשות ברשת האינטרנט: לשתף מידע, למצוא מידע, למצוא אנשים וקהילות לפי מאפיינים. מצד שני, יש דברים שקשה לעשות: לקבל החלטות משותפות, ולכן גם להתארגן לפעילות, לפעול יחד לאורך זמן, וכן למצוא מידע אמין ולהעריך אמינות של מידע ונתונים.

המרחב הציבורי מצטמצם

בעוד שהמרחב הדיגיטלי הולך ומתפתח, מבחינת היקף פעילות ומבחינת אפשרויות פעולה, המרחב הציבורי הלא דיגיטלי מצטמצם. אנחנו רואים הפרטה של שטחים ציבוריים שנסגרים לשימוש של בעלי ממון או שהופכים לשטחי מסחר עם ייעוד מאוד ספציפי. יש יותר בקרה ופיקוח על המרחב הציבורי, למשל באמצעות מצלמות וידאו, בדיקות ואישורי כניסה. קשה יותר ויותר למצוא מקומות שנעים ונוח להיפגש בהם; מקומות נגישים להגעה ושהייה, עם אפשרות ישיבה והצללה, לא רועש מדי בשביל לשוחח, ולא מבודד מדי עם תחושת חוסר ביטחון אישי.

ספריות יכולות להיות מקומות מפגש כאלה. וספריות הן מרחב ציבורי חשוב במאה ה-21.

בגלל המהות שלהן, המאפיינים של הפעילות והעקרונות, ספריות יכולות לחבר את הדיגיטלי עם הלא דיגיטלי, קהילות דיגיטליות עם קהילות מקומיות, מתוך הספרייה עצמה, באופן משלים לפעילות הדיגיטלית של הספרייה באתר אינטרנט, רשתות חברתיות, או רשימות תפוצה בדוא"ל. למשל: להציע מקום מפגש לקהילות דיגיטליות, להציע מרחב משלים לפעילויות דיגיטליות, או להציע מידע אמין וכלים להערכת מידע.

דוגמאות לפעילויות בספרייה לחיבור בין קהילות דיגיטליות למרחב המקומי:

הספרייה כמקום מפגש לקהילות דיגיטליות: בוקסרפינג היא קהילה של אנשים שאוהבים ספרים וקריאה, ונפגשים בקבוצות קטנות להיכרות עם אנשים דרך ספרים, ולהיכרות עם ספרים דרך אנשים. רוב הארגון, ההזמנות וההרשמה למפגשים מתקיימת ברשת האינטרנט ובפרט בפייסבוק. חלק מהמפגשים מתקיימים בבתים פרטיים, אבל יש גם מפגשים במקומות ציבוריים – וספרייה יכולה להיות מקום מצוין למפגשי בוקסרפינג. הספרייה העירונית קטמון בירושלים מארחת מפגשים מדי פעם. ספריות שרוצות לארח מפגשים, יכולות ליצור קשר עם מובילי הפרויקט ולהציע.

מפגשי למידה והרצאות: מערכות MOOC מאפשרות גישה ולמידה מרחוק, אבל מחקרים התנהגותיים של הפלטפורמות השונות מלמדים שלרבים מהנרשמים קשה להתמיד לבד ולהשלים את הקורס. ספרייה יכולה להציע מקום מפגש ללמידה משותפת של קורסים שמתבססים על תוכן קיים, כמו גם צפייה בסרטים או סדרות טלוויזיה, אולי בשילוב עם הרצאות בנושא.

מרחב עבודה ליזמים עצמאיים: חללי עבודה משותפים מאפשרים לעובדים עצמאיים וליזמים גישה לשירותי משרד אבל גם לסביבת עבודה עם עוד אנשים ו"רעש פרודוקטיבי" ברקע. בחללים כאלה יש פינות עבודה, חיבור אלחוטי לגלישה באינטרנט, פינות ישיבה לעבודה בקבוצות קטנות, ולפעמים גם חדרי ישיבות והרצאות, פינת קפה, פינת אוכל, ושירותי משרד. הרבה מהמרכיבים האלה אפשר למצוא בספריות שונות, בתוספת גישה למאגרי מידע בתשלום ויעוץ בחיפוש ואיתור מידע. אבל כדי שאנשים ידעו שהם יכולים לבוא ולשבת לעבוד בספרייה, ספריות צריכות לספר על האפשרות הזאת, ולהציע את מרחב העבודה הזה כשירות מובחן.

לאחר הצגת הדוגמאות האלה, הזמנתי את הספרניות והספרנים שבקהל לחשוב ולשתף:

• אילו קהילות וקבוצות הייתם רוצים לראות בספרייה?
• מה אתם יכולים להציע להם?
• איפה אתם יכולים למצוא אותם ולפנות אליהם?

עלו כמה רעיונות לפעילות, ביניהם:

• להעביר הכשרות לשימוש בכלי אופיס לילדים בביה"ס היסודי, לצד הדרכה לאיתור והערכת מקורות מידע.
• לרכוש עבור הספרייה תוכנות בתשלום או מנויים לשירותים בתשלום (למשל לעריכה גרפית) ולהזמין את מבקרי הספרייה להשתמש בהם.
• להעביר הדרכה לעריכה בויקיפדיה בעזרת הלומדה שפיתחו בויקימדיה ישראל, לאחר התנסות עצמית של הספרניות.

סיימתי את ההרצאה עם הציטוט הזה שמיוחס לסופר חורחה לואיס בורחס:

"תמיד דמיינתי לי שגן העדן יהיה סוג של ספרייה."

לרוב, כשאנשים מדמיינים ספריות נפלאות הם חושבים על המוני ספרים, מדפי עץ כהים, כורסאות נוחות, תאורה נקודתית וחרישיות מהורהרת. אבל אם נחשוב על ספרייה כמקום פתוח, מואר, עם חלונות גדולים ושקופים אל העולם, מקום מפגש, מקום שאפשר לשאול בו שאלות ולמצוא תשובות – זה גם חזון יפה ומעורר השראה. אני מקווה שאנחנו בדרך לשם.

כמה קישורים לקריאה נוספת:

• מצגות ההרצאות של יום העיון באתר הספרייה הלאומית.
• סרטי וידאו של הרצאות יום העיון, רשימת צפייה (פלייפיסט) ביוטיוב.
• פרויקט הגמר היישומי של דלית יששכר בנושא הקמת ספריית הרחוב הקהילתית בבית הכרם. דלית הציגה את הפרויקט שלה ביום העיון, פרויקט שקשור גם לספריות, קהילה ופלייסמייקינג.
• על פלייסמייקינג וספריות כמרחב ציבורי חשוב, פוסט של עפרה פלמר גרנות שנתן לי השראה לעסוק בנושא.
• TechSoup for Libraries ארגון שנותן מידע ושירותים בנושא פיתוח טכנולוגי של ספריות.
• הספרייה הציבורית של ניו יורק: אתר האינטרנט, ובכלל הפעילות המקוונת ברשתות חברתיות ואתרי מדיה חברתית.
• סרט וידאו שמתעד את סגירת הספרייה הציבורית האחרונה במחוז דגלאס באורגון. גם הסרט הזה מציג את הספרייה כמרחב קהילתי ושירות ציבורי משמעותי, ועוסק בתעדוף שירותים ותקצוב ציבורי.

תודה לספרייה הלאומית ולצוות יום העיון על ההזמנה והאירוח. אני מקווה שההרצאה והפוסט יפתחו שיחה ועוד פעילויות בנושא.
מכירים ספריות קהילתיות נוספות? רוצים לארגן פעילות קהילתית בספרייה? לארח פעילות כזאת? מוזמנות ומוזמנים לשתף בתגובות לפוסט.

צילום תמונת הכותרת: הדר בן יהודה