מציגה את הלוח אודות פרידריך אדלר, סבא רבא שלי, בהרצאה בכנס EVA / Minerva. צילום: אפרת הברמן

סיפור סיפורים דיגיטלי Digital Storytelling עם כלי מדיה חברתית

מה כלי מדיה חברתית מלמדים אותנו על סיפור סיפורים, ואיך אפשר לעבוד עם זה

בתחילת החודש התקיים כנס  EVA/Minerva ה-12 בנושא מורשת דיגיטלית. הוזמנתי להרצות בכנס בנושא סיפור סיפורים דיגיטלי, ולפני כמה חודשים העברתי הרצאה דומה בכנס אינפו טלדן. קהל היעד של שתי ההרצאות, הוא אנשי מורשת דיגיטלית ומידע דיגיטלי: עובדי ספריות, ארכיונים ומוזיאונים, אנשים שעוסקים בדיגיטציה ושימור ידע, מנהלים אוספים דיגיטליים ומכירים אתגרים של הסבות פורמטים, דחיסה, שימור, אחזור מידע ועוד.

מטרת ההרצאה היתה לעודד ולתת השראה לפעילות במדיה חברתית עם החומרים הדיגיטליים שמצויים באוספים הקיימים, ובפרט לספר סיפורים ולא רק "לשתף מידע".

כפי שציינתי בתחילת ההרצאה, תחום המורשת הדיגיטלית ופעילות דיגיטלית של ארגוני תרבות הוא תחום שיקר לליבי. אני אוהבת לעקוב אחר הפעילות הדיגיטלית של ארגונים אלה, ושמחה על ההזדמנות לשתף רשמים ולשוחח בנושא.

את מצגת ההרצאה אפשר למצוא כאן.

סיפור סיפורים וסיפור סיפורים דיגיטלי

סיפור סיפורים, Storytelling, הוא צורת תקשורת עתיקה של המין האנושי. אם בעבר סיפור הסיפורים היה נעשה במפגשים חברתיים, פנים אל פנים, לפעמים מסביב למדורה בהתכנסות שבטית חברתית, כיום יש אמצעי טכנולוגיה שמאפשרים לנו "לצרוך" סיפורים גם כשאנחנו יושבים לבד מול מכשיר דיגיטלי, לפעמים במרחק רב של זמן ומקום מאלו שבהם הסיפור סופר. אבל בעוד שהטכנולוגיה משתנה ומתפתחת, המהות והעקרונות של סיפור סיפורים נשארו דומים למה שהיו בעבר.

לספר סיפור זה יותר מאשר להעביר מידע או לתעד את מה שהיה. בסיפור יש לנו דמויות, ולכן גם לפעמים קונפליקטים ודרמה (בסיפור עצמו או באופן העברתו), יש שימוש בחושים ותיאור של תחושות, יש בסיפור נקודת מבט (של המספר או של הדמויות), מוטיבציה או מוטיבציות שונות, והרבה פעמים גם קריאה לפעולה: מוסר השכל, מסר חברתי, למידה מניסיונם של אחרים לשם מימוש בחיינו.

בפעילות מקוונת, תוכן טוב יחד עם מרכיבים של סיפור סיפורים מביא לתקשורת ומעודד מחויבות פעילה (Engagement). לאנשי מוזיאונים, גלריות, ארכיונים וספריות, האתגר הוא פעמים רבות לבחור מתוך שפע האוספים פריטים ספציפיים, ולהתמקד בסיפור ולא רק בתיאור ובהעברת מידע.

great content plus digital storytelling creates better communication and engagement

כלי מדיה חברתית כפלטפורמה לסיפור סיפורים

כלי מדיה חברתית הם אתרים ואפליקציות שמאפשרים למשתמשים ליצור תוכן, להפיץ אותו ולהתקשר ישירות עם גולשים אחרים. החלק של הישירות חשוב, כי זה אומר שלא צריך לעבור דרך עורכים או אדמיניסטרטורים כדי לפרסם תוכן. בין השירותים המוכרים נמצאים: פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם, פינטרסט, סנאפצ'ט, סליידשר, ועוד. רבים מהם פועלים גם כרשתות חברתיות, כי לתקשורת עם משתמשים אחרים יש חלק מרכזי בפעילות: שמירה, הפעלה וגילוי של קשרים חברתיים חדשים לשם יצירת מידע בעל ערך.

רובם של אתרי המדיה החברתית הגדולים, אם לא כולם, פועלים במודל של חברה עסקית. תזכרו תמיד שלפני שפייסבוק היא רשת חברתית היא חברה מסחרית שמפעילה רשת חברתית. ככזו, יש לה (ולחברות אחרות שמפעילות שירותי מדיה חברתית) אינטרסט שכמה שיותר משתמשים יפעלו בהן, הן לשם יצירה ושיתוף של תוכן, והן לשם תקשורת וצריכת תוכן. ככל שיש יותר פעילות, החברות יכולות לנתח דפוסי שימוש, לזהות העדפות והרגלים, ולהציע לחברות פרסום שוק יותר מפולח ומדויק. יש להן מוטיבציה חזקה לייצר כלים ואופני פעילות לשיתוף תוכן ולסיפור סיפורים ברשת. חברות המדיה החברתית משקיעות סכומי כסף גדולים במחקר ופיתוח כדי להבין איזה תוכן יותר משפיע ומניע לפעולה, מה משמח אותנו, מה גורם לנו לחזור. כדאי לנו ללמוד מהידע הזה ולהבין איך להשתמש בכלים שהן מציעות כדי לקדם את המטרות שלנו.

איך אפשר להשתמש בכלי מדיה חברתית לספר סיפורים טוב יותר?

יש ברשת הרבה דוגמאות והרבה סוגי תוכן, לצורך ההרצאה בחרתי להתמקד בשלוש דוגמאות: תמונות, סרטוני וידאו, והצגת אוספים.

חשוב לזכור שיש אופנות שימוש שמשתנות, אפשרויות הפרסום תלויות גם בפיתוחים טכנולוגיים כמו יכולות של מכשירי מובייל (ואפילו עצם קיומם), מהירות העברת נתונים ורוחב פס שמאפשרים העברת קבצים גדולים יותר, ועוד.

תמונות וחומר ויזואלי: לערוך תמונות לפני פרסומן

יש פתגם שאומר שתמונה אחת שווה אלף מילים, ויש תמונות שאפשר לקרוא בהן סיפור שלם. למשל הצילום "אם נודדת" של דורותיאה לאנג: יש פה דמויות, רגשות, דרמה. חלק מהפנים גלויים וחלק לא. קל להבין למה התמונה הזאת הפכה לאייקונית.

אם נודדת, דורותיאה לאנג. מקור: ויקימדיה

בפעילות במדיה חברתית, תמונה כזאת ששווה אלף מילים יכולה להיות מאוד שימושית ומועילה: היא חוסכת לנו זמן, היא מניעה יותר לפעולה מאשר טקסט בלבד.

אתרי מדיה חברתית מעודדים פרסום תוכן ויזואלי. למשל, מחקרי שימוש מראים שפוסטים בפייסבוק שיש בהם תמונה זוכים ליותר מחוייבות פעילה מאשר פוסטים שיש בהם רק טקסט. יש פלטפורמות מדיה חברתית שהתכנים הויזואליים נמצאים במרכזן, למשל באינסטגרם אי אפשר לפרסם משהו שהוא לא תמונה.

אתרי מדיה חברתית מעודדים אותנו לערוך תמונות לפני פרסומן כדי להעלות תמונות טובות יותר. למשל, כשמעלים תמונה לאינסטגרם, יש רשת לחלוקת מבנה התמונה כדי לעזור לנו לבחור איך לחתוך אותה, ולצד הפילטרים המובנים, אנחנו יכולים לערוך אלמנטים של מבנה, ניגודיות, צבע, פוקוס, ועוד. אחרי שהעלנו תמונה לאינסטגרם, אפשר לשתף אותה בערוצי תקשורת דיגיטליים אחרים: פייסבוק, אתר האינטרנט שלנו, ניוזלטר ואחרים.

כמובן שאם עורכים שינויים מהותיים כגון ריטוש, העלמה או הוספת פרטים, מן הראוי לציין זאת עם פרסום התמונה.

כשיש לכם תכנים ויזואליים מעולים, לא צריך הרבה אפקטים. הגלריה הלאומית בלונדון, למשל, מפרסמת מדי פעם תמונות של גלריות ואולמות תצוגה שונים. הציורים עצמם מעולים, מישהו כבר השקיע מחשבה בצבעי הרקע הדרמטיים של הקירות ובתאורה. תמונות כאלה מעוררות רצון לבקר במוזיאון ולראות את הציורים פנים אל פנים.

הגלריה הלאומית הבריטית באינסטגרם, צילום מסך
הגלריה הלאומית הבריטית באינסטגרם, צילום מסך

Paul Cézanne died #onthisday in 1906. Cézanne associated with the Impressionists, but always had other aims. He said that his ambition was to "make of Impressionism something solid and durable like the art of museums". Cézanne's work was discovered by the Paris avant-garde during the 1890s. It had a significant influence on Picasso and the development of 20th-century art. Cézanne absorbed many influences, including those of Courbet and Manet, in his early years. In his early works he often imitated Courbet, applying thick layers of paint with a palette knife. He later told Renoir that it took him twenty years to realise that painting was not sculpture. In the 1880s his brushwork became increasingly systematic and ordered. He worked slowly and methodically, selecting subjects he could study for long periods. Come and visit our paintings by Paul Cézanne in Room 43, including 'Bathers (Les Grandes Baigneuses)', which you can see here on the right. Photo by #nationalgallery photographer Tom Patterson #paulcezanne #cezanne #impressionism #impressionist #art #arthistory #gallery #museum #instamuseum #painting

A post shared by National Gallery (@national_gallery) on

סרטוני וידאו: איך להשתמש בחדשנות של סרטונים חיים וסנאפצ'ט

הספרייה הציבורית של ניו יורק פעילה מאוד ברשת, ומומלץ לעקוב אחריהם גם בשביל הפרסומים המעניינים וגם בשביל למידה מקצועית. בדף הספרייה בפייסבוק, יש טאב של סרטוני וידאו, כמו בדפים אחרים שמפרסמים סרטונים. בראש הדף מופיע סרטון נבחר, שהוא לא בהכרח הסרטון האחרון שהעליתם אלא סרטון מושקע או מייצג במיוחד. מתחתיו יש כמה רשימות של סרטונים. אפשר לראות סרטונים חיים (Facebook Live) שהספרייה שידרה: בדרך כלל מאירועים ציבוריים וראיונות של אורחים, ויש את הרשימה של סיפורים מהספרייה: סדרת סרטונים על עובדים ומשתמשי הספריה, חלקם משתתפים בתכניות פעילות בסניפים שונים של הספרייה. את הסרטונים אפשר למצוא גם באתר האינטרנט של הספרייה, שם הם מוטמעים מתוך יוטיוב. אפשר לראות שהושקעו בהם לא מעט משאבים: איתור מרואיינים מתאימים תוך ייצוג מגוון אנושי, הכנת שאלות מעוררות שיחה, עיצוב תאורה, מוזיקת רקע, עריכה. כאשר המשתתפים הם ילדים ובני נוער, יש גם צורך באישור מראש של ההורים להשתתפותם.

הרשימות האלה ממחישות את האפשרויות וההבדלים בין סרטונים חיים, וסרטונים ערוכים.

סרטונים חיים הם נהדרים, ומתאימים מאוד לשימוש כשיש דרמה גדולה או אירוע חדשותי שקורה עכשיו. אבל לסרטונים ערוכים ומתוכננים יש הרבה יתרונות, וכדאי ליהנות גם מהם.

סנאפצ'ט היא רשת חברתית ופלטפורמת מדיה חברתית שתופסת תאוצה בתקופה האחרונה. היא פונה בעיקר לגולשים צעירים מאוד בגילאי העשרה או ראשית שנות ה-20, ואנשים יותר מבוגרים (אני ביניהם, מודה) מוצאים אותה לא אינטואיטיבית ומתקשים במבט ראשון להבין את אופני הפעילות בה. רשתות אחרות שרואות את הפוטנציאל, מפתחות שירותים דומים, הבולט שבהם הוא הסיפורים של אינסטגרם. אם אתם כבר פעילים באינסטגרם, אפשר להתרשם בנוחות יחסית מפורמט דמוי סנאפצ'ט.

הסיפורים, Instagram Stories מופיעים בפס בראש הפיד שלכם באפליקציה. אחרי שתתחילו לעקוב אחרי חשבון באינסטגרם, הסיפורים שבעלי החשבון מפרסמים יופיעו ברשימת הסיפורים שיוצגו לכם.

Instagram stories and where to find them
Instagram stories and where to find them

כדי לצפות בסיפורים במחשב שולחני, אפשר להתקין תוסף לדפדפן כרום (אבל התמונות בתוך סיפור לא מתחלפות אוטומטית).

ככלל, הסיפורים קיימים 24 שעות ואחר כך נעלמים. כדאי לזכור את זה מבחינת השקעה או שימור ידע, וגם לחשב על דברים של כאן ועכשיו שרוצים לשתף.

אוספים: להציג אוספים שלנו, ולאצור תוכן גולשים

כולנו אוהבים אוספים, ואני מניחה שבמיוחד אנשי מורשת דיגיטלית. אנשים אוהבים לא רק לאסוף דברים, אלא גם להציג אותם או להתבונן בהם. יש כמה כלי מדיה חברתית שמתמחים במיוחדת באוצרות תוכן, ואני רוצה להתמקד בשניים מהם: סטוריפיי Storify ופינטרסט Pinterest.

סטוריפיי Storify הוא כלי לאוצרות תוכן לשם יצירת סיפור ממקורות מידע שונים. אפשר להוסיף תוכן מרשתות חברתיות שונות (טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב ועוד) וכן מאתרי אינטרנט כגון אתרי חדשות או בלוגים. כך שאם סביב אירוע מסויים אנשים שונים דיברו עליו ופרסמו בערוצי מדיה חברתית, אפשר לאסוף את הדברים ולהציג יחד. השימוש בסטוריפיי מאפשר לתת לפרסומים המבוזרים משמעות ולהראות הקשר, וגם לעזור למצוא את הדברים בעתיד (לכו תמצאו פוסט בפייסבוק אחרי חצי שנה…).

למוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון יש חשבון עם כמה סיפורים, אחד מהם הוא "זכרונות מהמוזיאון": לרגל שבוע המוזיאונים, הזמין צוות המוזיאון גולשים לשתף חוויות וזכרונות שלהם מביקור במוזיאון. התמונה שבחרו מניעה רגשית ומתקשרת לזכרונות ילדות (חבל שיש רק ילדים בנים בתמונה), השימוש בהאשטאג מאפשר איסוף של התגובות. את האוסף שרוכז בסטוריפיי אפשר להציג לקהל ולשתף בערוצי תקשורת דיגיטליים, וגם להציג לצוות המוזיאון כדי לתעד ולעודד פעילויות כאלה בעתיד.

הציוץ בטוויטר שמזמין את הגולשים לשתף זכרונות מביקור במוזיאון.

פינטרסט Pinterest היא פלטפורמה מצוינת לאוצרות תוכן ובניית אוספים של תוכן ויזואלי בנושא או הקשר מסוים, גם ככלי עבודה אישי או לשיחה ויזואלית (למשל  בעבודה עם מעצבי פנים, לתכנון חתונה, חופשה בחו"ל או תחקיר בנושאי אמנות). פינטרסט מאפשרת ליצור כמה לוחות שרוצים, לשתף לוחות לאוצרות משותפת וגם ליצור לוחות סודיים לעבודה פרטית.

תמונות שמתפרסמות בפינטרסט מדורגות גבוה בתוצאות חיפוש בגוגל, ויש בפינטרסט עצמה מנוע חיפוש ויזואלי מוצלח.

באוקטובר 2012 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה מעבודותיו של פרידריך אדלר, אמן ומעצב יהודי גרמני. אדלר היה אביה של סבתי, וזאת היתה תערוכה ראשונה של עבודותיו בארץ. לקראת התערוכה, הכרתי יותר לעומק את עבודתו, ולמדתי שהיה חדשני ונועז באימוץ טכנולוגיה ופיתוח שיטות עבודה שמתאימות לחומרים חדשים. חשבתי שאצירת לוח לכבודו בפינטרסט תהיה פרויקט מתאים לכבוד האירוע. בלוח פרסמתי תמונות מהתערוכה, כמו גם תמונות של עבודותיו שמצאתי ברשת, לינקים לפוסטים שפרסמתי בבלוג האישי שלי, ולכתבות שהתפרסמו בתקשורת.

בעקבות פרסום הלוח קרו כמה דברים מעניינים. ראשית, המשפחה שלי אהבה את הלוח ובמיוחד סבתא – שביקשה שנדפיס לה עותק כדי שתוכל לתלות בביתה. שנית, בעקבות חיפושים בגוגל, יצרו איתי קשר כמה אנשים שמתעניינים בעבודתו של אדלר, כמה קרובות משפחה משפחה רחוקות וגם דיאן גריי, שסבה, הרב יעקב זונדרלינג, עבד עם אדלר על עיצוב הטקסט בקערת סדר פסח, קערה שמשפחתה של דיאן משתמשת בה עד היום.

בזכות הפרסום ברשת וסיפור הסיפורים שלי, זכיתי לשמוע סיפורים חדשים. וזה גם מעניין ומרגש.

מציגה את הלוח אודות פרידריך אדלר, סבא רבא שלי, בהרצאה בכנס EVA / Minerva. צילום: אפרת הברמן
מציגה את הלוח אודות פרידריך אדלר, סבא רבא שלי, בהרצאה בכנס EVA / Minerva. צילום: אפרת הברמן

לסיכום, ולקריאה נוספת:

אני מקווה שהדוגמאות האלה, וזאת באמת רק טעימה, ישכנעו אתכם לצאת לרשת ולספר סיפורים, לאנשים אחרים ולעצמכם.

המקומות הבאים יכולים להיות נקודות התחלה טובות ללמוד עוד על סיפור סיפורים וכלי מדיה חברתית:

  • הבלוג Social Media Examiner הוא מקום טוב לחדשות ועדכונים בתחום, ודרכו אפשר למקורות מידע מעניינים נוספים.
  • חלק מחברות המדיה החברתית מפרסמות בלוגים, על המוצר שלהם אבל גם על אופני שימוש במדיה חברתית. ביניהם: הבלוגים של Buffer, Hootsuite, ו-Canva.
  • כדאי לעקוב אחרי פעילות במדיה חברתית של מוזיאונים, ספריות וארכיונים. בנוסף לאילו שהצגתי בפוסט זה נסו את: מוזיאון המטרופוליטן, מכון האמנות של שיקאגו, הלובר ויש עוד רבים אחרים. אם תתחילו לעקוב אחרי מוזיאונים וגופי תרבות ברשתות חברתיות, סביר להניח שיוצעו לכם חשבונות נוספים של גופים דומים.
  • גוף ציבורי ישראלי שעושה שימוש מצוין בנכסים הדיגיטליים שלו במדיה החברתית הוא הטלוויזיה החינוכית, שאת פעילותה סקרתי בפוסט הזה.
  • אם אתם אנשי ספריות, מומלץ לעקוב אחרי הפרסומים ופעילות הקהילה של Techsoup for Libraries בנושא שימושי טכנולוגיה בספריות.

מכירים חשבונות מדיה חברתית מעניינים של מוזיאונים, ספריות או ארכיונים נוספים? בלוגים מומלצים בנושאי מדיה חברתית? מוזמנים לשתף בתגובות.

10 מחשבות על “סיפור סיפורים דיגיטלי Digital Storytelling עם כלי מדיה חברתית”

  1. נהדר! הרצאה מושקעת ומעולה. כל הכבוד! פוסט מעורר השראה. מכירה את zest? פלטפורמה שמביאה לך לדף הבית את הפוסטים האחרונים ביותר בתחום השיווק. Zest brings excellent marketing things to your Chrome tab. Download now: http://bit.ly/zest-gmail

    אהבתי

  2. יונית, קודם כל תודה על שהמלצת על Zest.is. זה מרגש ומגניב מאוד מצידך :)

    מעיין, נעים להכיר ואחלה של פוסט. ממש ממש אהבתי.
    את התכנים שעולים בזסט מציעים אנשי שיווק מכל העולם. כל ההצעות עוברות מודרציה ידנית (שלי ;-)) ורק התכנים בעלי הערך הגבוה, הרלוונטי והעדכני ביותר מפובלשים בסופו של דבר.

    אם יש לך פוסטים באנגלית אני מ-ה ז-ה ישמח אם תציעי אותם ב Zest.is

    שיהיה יום יצירתי ונפלא

    אהבתי

  3. פוסט נהדר, וכה יפה הסברת איך להעביר שתוף מידע דרך פילטר של סטורי טלינג – בדיוק האני מאמין שלי!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s