כמעט כל הארגונים החברתיים פעילים כיום באינטרנט. בסקר שנערך בשנת 2016 בקרב כ-4000 ארגונים ללא כוונות רווח ברחבי העולם, 92% מהארגונים ציינו שהם פעילים אונליין.
חלק עושים את זה "כי צריך" – אתר אינטרנט הוא כרטיס ביקור ומאפיין שמעיד על רצינות, מקצועיות וקיום. חלק עושים את זה כדי לשמור על קשר עם אנשים שפעילים אונליין כמו קהלי יעד של מילניאלז או אנשים שחיים במרחק גאוגרפי גדול. וחלק עושים את זה כדי להרחיב את ההשפעה החברתית והפעילות ולהגדיל את מיצוי האפשרויות במשאבים הקיימים – ועליהם נרחיב בהמשך.
אתר אינטרנט עצמאי הוא בדרך כלל הבסיס והמרכז של הפעילות הארגונית באינטרנט. זה האתר שבו אנחנו מציגים את עצמנו, במילים שלנו, בשפה ומתוך הערכים החברתיים שלנו. אבל להקים רק אתר אינטרנט ולצפות שזה יביא להשפעה ולפעולה, זה בערך כמו לשבת בבית או במשרד ולא לצאת לאירועים, כנסים, הפגנות – לא לצאת לשטח.
גם דף בפייסבוק הפך למשהו שהוא כמעט חובה, והרבה ארגונים יוצרים דף כזה. אבל פייסבוק הפכה לזירה צפופה של תוכן. החשיפה האורגנית (ללא תשלום) של תכנים שתפרסמו בדף הולכת ויורדת – גם בגלל שיש הרבה יותר דפים ותוכן בפייסבוק (ואז הסיכוי שעוקבים יראו אתכם בפיד שלהם קטן), וגם בגלל שפייסבוק מנסה להגדיל את הפרסום בתשלום של בעלי דפים ברשת.

לשמחתנו, רשת האינטרנט היא רחבה ומגוונת, וכלים וזירות תוכן חדשות עולים כל הזמן. הנה כמה רעיונות לאפשרות לפעילות חברתית ודיגיטלית, מעבר לאתר הרשמי ולדף הארגוני בפייסבוק.

מאגרי מידע

גיידסטאר ישראל הוא מאגר המידע המרכזי אודות עמותות בישראל. באתר מוצג מידע רשמי מתוך מאגרי רשם העמותות אודות כל העמותות בישראל, לצד מידע נוסף, אותו בחרו העמותות עצמן להעלות לאתר. גיידסטאר ישראל הוא חלק מפרויקט בינלאומי שמטרתו להציג מידע באופן אמין וגלוי כדי להקל על יצירת קשרים בין תורמים לעמותות. האתר מתופעל על ידי NPTech.
חשוב לוודא שהמידע אודותיכם בגיידסטאר מעודכן ואמין, וכדאי להשתמש בכלים להוספת מידע מטעמכם כדי להעשיר את התוכן אודותיכם באתר ולעזור לתורמים, חוקרים ואנשים שמחפשים מידע אודותיכם.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת ופתוחה. את התוכן כותבים ועורכים מתנדבים רבים, וגם אתם יכולים לפעול שם. ויקיפדיה נחשבת אתר אמין מאוד בעיני גולשים ובעיני מנועי חיפוש, ודפים ממנה מדורגים גבוה בתוצאות חיפוש. יש בויקיפדיה דפים על אודות ארגוני החברה האזרחית וחברות לתועלת הציבור בישראל ואולי גם אתם תרצו לכתוב אחד. עם זאת, חשוב לקרוא את העקרונות והקווים המנחים ולבדוק האם באמת הארגון הוא מועמד ראוי לדף בויקיפדיה. עורכים שעורכים בתשלום (למשל בשכר עבודה) צריכים לציין זאת בחשבון שלהם, וחלות עליהם כמה מגבלות בהצבעות בקהילה.
לצד ערך על אודות הארגון, יש מקום לשקול עריכה והוספת מידע על פעילות ארגונכם בדפים אודות תחום הפעילות שלכם. למשל, בערכים על מונחים מקצועיים מתחומי המדע והחברה, דפים על אנשים שפעלו בארגונכם, ישוב או מועצה אזורית בה אתם פועלים, ועוד.
דף בויקיפדיה אינו שייך לאיש, ואחרי שתפרסמו אותו יוכלו עורכות ועורכים נוספים לערוך את המידע. חשוב לשמור על סגנון כתיבה תיאורי ונייטרלי, ולזכור שגם כאן אתם פועלים ברשת חברתית.

כל זכות הוא מאגר מידע מקיף על זכויות תושבי ישראל והדרך למימושן. המידע מוגש בחינם וללא כוונת רווח. מאגר המידע הוא תוצר של שיתוף פעולה בין עשרות ארגונים ומומחי זכויות מובילים מהממשלה, מארגונים חברתיים ומהאקדמיה.
אם אתם ארגון שעוסק בשירות או מיצוי זכויות, תוכלו להצטרף כעורכי תוכן (באישור צוות כל זכות). בכל תחום זכויות מוצגת רשימה של ארגוני סיוע בתחום. למשל ארגוני סיוע בתחום צרכנות. ובו הפניות לדף אודות הארגון באתר כל זכות. לדוגמה, הדף של שי"ל – שירות ייעוץ לאזרח באתר כל זכות. רשימת שותפי התוכן באתר מעודכנת נכון לאוגוסט 2015.

רשתות חברתיות

קבוצות פייסבוק: אמנם דפי פייסבוק הם הכלי לבנות את ה"דוכן" הרשמי שלכם בכיכר השוק של פייסבוק, אבל כיום הרבה שיחות משמעותיות והתארגנות לפעולה מתרחשות בקבוצות – שיש בהן אפשרויות שיחה יותר מגוונות מאשר בדף, אפשרות לפרטיות וסגירת הקבוצה למשתמשים מסוימים, וחשיפה טובה יותר של פרסומים לחברי הקבוצה מהחשיפה שיש לדפים.
אלה יכולות להיות קבוצות לשיחה מקצועית בנושא מסוים, סביב פרויקט או פעילות, וגם פעילות שלכם בקבוצות קיימות – לא רק כאלו שאתם מקימים ויוזמים.
הנה כמה דוגמאות לקבוצות פייסבוק ולינקדאין לתמיכה והדרכה של אנשי מקצוע במגזר השלישי בבלוג Wired Impact.
רעי דישון פרסם מדריך לחיבור בין דפים לקבוצות בפייסבוק באתר CommAgain.

קבוצות ווטסאפ הן כלי פופולרי לשיחה ועדכון, ויכולות לשמש לא רק לקשר בתוך הארגון אלא גם עם הקהילה. דוגמה טובה לקבוצות ווטסאפ שנותנות ערך מוסף לחבריהן וגם מניבות הכנסה למפעילה אותן, הן קבוצות הווטסאפ של "הפלוג" – הבלוג הפוליטי של טל שניידר. בפלוג יש מידע על הקבוצות, הקמת והפעלתן, ורשימת פוסטים על פעילות בקבוצות: מפגשים מקוונים לחברי הקבוצות עם פוליטיקאים ונבחרי ציבור.

טוויטר נחשבת בישראל לרשת חברתית נישתית בתחומי פוליטיקה ותקשורת. אם אלה תחומים שאתם פועלים בהם, או רוצים לבנות קשרים עם אנשי תקשורת ועם מקבלי החלטות, טוויטר היא זירה שכדאי לכם לפעול בה. לפעול זה אומר לא רק לצייץ פעם בשבוע (או חודש) את מה שאתם מפרסמים בחדשות באתר, אלא להקשיב לאחרים, לזהות נושאי שיחה, להגיב ולשוחח.
הנה חמש סיבות להשקיע דווקא בטוויטר בבלוג "המתכנה", כולל דוגמה לפעילות של ארגון בתחום בריאות נשים.

יש רשתות חברתיות נוספות שכדאי לבדוק ולהכיר, למשל אינסטגרם וסנפצ'ט. כדי להחליט האם, כמה ואיך להשקיע בפעילות ברשתות האלה, צריך לחשוב על קהלי היעד של הפעילות שלכם ואפשרויות גיוון התוכן ברשתות השונות. (כמו גם על משאבי הזמן שאתם יכולים ורוצים להקדיש לפעילות ברשתות חברתיות מקוונות).

אתרי תוכן וחדשות

בין אם אלה אתרי חדשות עצמאיים או גופי תקשורת מסחריים, אתרי חדשות מקוונים מחפשים וצריכים הרבה תוכן. זה יכול להיות במאמרי דעה או  במאמרים מקצועיים, בפרסום חד-פעמי או בטור קבוע (שבועי או חודשי). הנה כמה אפשרויות:

תכניות חברתיות במרחב הדיגיטלי

יש תחום נוסף של פעילות חברתית ברשת האינטרנט, שהוא לא אתר מידע רשמי של הארגון, ולא פעילות לשם שיווק ותקשורת או פיתוח משאבים. אלו תכניות או פרויקטים שבדומה לתכניות לא מקוונות של ארגונים פונות לקהלי יעד במטרה לבנות ולחזק קהילות ולקדם שינוי חברתי.
אלה סוג של "סניפי אינטרנט" של ארגונים. כמו שלבנקים או חברות קמעונאיות יש היום סניפים מקוונים בהם אפשר לבצע פעולות ולרכוש שירותים, יש גם ארגונים שמפעילים תכניות חברתיות במרחבי האינטרנט. לפעמים הם קשורים גם לפעילות מחוץ לאינטרנט, ולפעמים עומדים בפני עצמם.

הנה כמה דוגמאות לתכניות חברתיות דיגיטליות:

"הגיע זמן חינוך" הוא מגזין קהילתי אינטרנטי בנושאי חינוך והוראה. המגזין פועל במסגרת קרן טראמפ שפועלת לקידום מצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים ולהניע בה שיפור משמעותי.

"הסדנא" היא מרחב חינוכי לדמוקרטיה וזכויות אדם מבית האגודה לזכויות האזרח בישראל. בסדנא אפשר למצוא מערכי שיעור, תכניות לסדנאות והצעות לפעילויות חינוכיות בספריה מקוונת ובפורמטים דיגיטליים.

מאגר הקרנות המשותף של שתיל ושיתופים פועל במטרה לסייע לארגונים חברתיים ופעילים לשינוי חברתי להרחיב את אפיקי הפעולה וגיוס המשאבים. המאגר פתוח לשימוש ללא תשלום.

לוח הדרושים של שתיל (שניהלתי בעבר כחלק מניהול אתר שתיל) הוא שירות ששתיל מפעיל באופן מקוון בלבד ולא בסניפים הפיזיים ברחבי הארץ.

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה הפועלת לקידום שקיפות ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של גופי ממשל ומוסדות ציבוריים. הכלים האלו פועלים אונליין ונגישים לשימוש ברשת האינטרנט.

למעשה, מאגרי המידע שציינתי בתחילת הפוסט: גיידסטאר, ויקיפדיה וכל-זכות, הם שירותים מקוונים של אנפיטק, קרן ויקימדיה ישראל וארגון כל-זכות שפועלים אונליין לשירות הציבור ובמסגרת קהילה.

גם חלק מאתרי החדשות שציינתי פועלים שלא למטרות רווח אלא כדי לעודד דיון ציבורי ולחזק את חופש הביטוי בישראל. "שיחה מקומית" פועל במסגרת עמותת 972 – לקידום עיתונאות אזרחית, ו"המקום הכי חם בגיהנום" מופעל על ידי עמותת המקום – לעיתונות עצמאית.

לתכניות חברתיות דיגיטליות יש יתרונות משמעותיים ביחס שבין ההשקעה הכספית בפרויקטים כאלה לפוטנציאל ההשפעה וגודל הקהילה שהתכניות פונות אליה. עוד יתרון חשוב הוא יכולת הצמיחה והפיתוח לאורך זמן. עם זאת, תכניות דיגיטליות מזמנות גם אתגרים ושאלות, דורשות לפעמים מיומנויות חדשות והטמעת שיטות עבודה. על כך ארחיב בפוסטים הבאים.

מכירים תכניות חברתיות דיגיטליות מוצלחות? מנהלים או מרכזים תכנית כזאת? אנא שתפו בתגובות קישורים ודוגמאות.

בתמונה: Photo by Slava Bowman, Unsplash.

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s