השבוע נפתח מושב החורף בכנסת, וזה צפוי להיות חורף סוער. המחאה שראינו וחווינו בקיץ האחרון קראה לשינוי בסדרי העדיפויות ובחלוקת המשאבים במדינה. הקיץ עבר, רוב המאהלים קופלו (או פונו), אבל המחאה לא נגמרה ונראה שכובד המשקל עובר לכנסת.
קיימים ברשת כלים רבים ליצירת קשר עם מקבלי החלטות אונליין, וגם כמה יוזמות שפועלות עכשיו – אולי תרצו להצטרף לאחת או יותר מהן. להמשיך לקרוא השפעה ושיחה ישירות עם מקבלי החלטות
השבוע פרסמנו בשתיל גרסה שלישית של המדריך למאבק במאהל. המדריך הינו “סל כלים” אשר אספנו וערכנו עבורכם/ן – פעילי/ות השטח, מארגנים/ות לשינוי חברתי, נציגי/ות ארגונים, מנהיגי/ות מאהלים וכל הרוצים/ות לקדם שינוי חברתי בדגש על הקמת מאהל מחאה. אנו מקווים שכל אחד ואחת יוכלו למצוא כאן בין הפרקים מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים ראשונים לקראת עשייה ועוד נקודות למחשבה.
במדריך מידע וכלים בנושאים שונים, למשל: הקמת מאהל וניהולו, עבודה עם התקשורת, קבלת החלטות משותפות במאהל, זכותון למפגינ/ה, התמודדות עם הטרדות מיניות, פורמט הודעה לעיתונות, רשימות כתבים, טיפים לארגון הפגנה ועוד.
במדריך מופיע גם פרק שכתבתי בנושא תקשורת חברתית. חלק מהרעיונות והכלים רלוונטיים להתארגנויות לשינוי חברתי בכלל ולא רק למאהלים. אני מביאה את המדריך לתקשורת חברתית כאן. תודה רבה לשירה איתן על העריכה ועל הדרבון לכתוב. להמשיך לקרוא מדריך למאבק במאהל – תקשורת חברתית
עדכון, יוני 2013: לרגל השינויים בשירותים של גוגל בנושא RSS, מומלץ לקרוא גם את הפוסט הזה.
האמת היא שאין הרבה חדש בגזרת ה-RSS. אני כותבת את הפוסט הזה בעיקר כדי שיהיה לי לאן להפנות אנשים ששואלים אותי מה זה כשאני מזכירה את המונח, ורוצים לחקור את הנושא יותר לעומק ולבחון אפשרויות שימוש בכלי הזה.
נתחיל עם הסבר קצר וכמה קישורים להסברים נוספים וסרטונים. אחר כך, אפרט כמה אפשרויות שימוש כצרכני מידע ואפשרויות שימוש כמנהלי אתרי אינטרנט או נוכחות אינטרנטית ארגונית. להמשיך לקרוא RSS או רסס – מה זה ולמה זה טוב?
פוסט אורח מאת כנרת מנגן אלמליח, חברת צוות אתר שתיל
במשך עבודתי בשתיל נתבקשתי מדי פעם לערוך סקרים ולהעביר שאלונים בקרב מספר רב של משתתפים. האתגר היה למצוא כלי אינטרנטי נוח בעלות נמוכה יחסית. להמשיך לקרוא Google Forms – כלי פשוט ונוח לעריכת שאלונים וסקרים
המפגש הראשון התקיים ביום שני, 30 במרץ. סיכמה: ענת פלג.
שיתפנו בחוויות חיוביות, שליליות ומועילות מהשימוש שלנו באינטרנט.
השיתוף הציף את ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים בעבודה במרחב זה.
בין ההזדמנויות העיקריות שעלו: בניית כח, יצירת קשרים, למידה, שיתוף בידע, יצירת הזדמנויות לעשיה, גיוס לקמפיין, אפשרות השפעה גדולה בהשקעה קטנה.
בין הסיכונים העיקריים שעלו: חשיפה של מידע רגיש, חשיפה לתוקפנות ותגובות לא מרוסנות, בזבוז משאבים (זמן וכסף), תסכול, חוסר הבנה בארגון באשר למשאבים שיש להשקיע
1. הגדרת המשתמשים
2. הגדרת צרכים
3. קבלת החלטות לגבי אופן ההתנהלות
4. בחינת פלטפורמות טכנולוגיות (לעיתים בעזרת איש מקצוע)
5. בחירה
6. SETUP (כיול: התאמת המערכת לצרכים שלנו)
7. עבודה שוטפת (תחזוק ושימוש במערכת שהקמנו)
1. הגדרת המשתמשים: – מי אנחנו (ההגדרות שלנו, הדברים שמשותפים לנו, הדברים שמבחינים בינינו)
2. הגדרת הצרכים (מה אנחנו רוצים לעשות באינטרנט):
• לדבר בקבוצה פתוחה / סגורה
• לשוחח שיחות פרטיות
• לחשוף את הארגון שלנו לאחרים
• לשתף במידע מקצועי
• לשתף בתכנים – חומרים, מידע
• קישורים רלוונטיים
• דף קשר
• נושאי מינהלה שונים
• תמיכה ועזרה הדדית
3. כלי אינטרנט אפשריים
• פורום
• אימייל
• חשיפה תוך-קבוצתית
• חשיפה לציבור
• העלאת נושאים ותכנים לשיתוף
ההתקדמות בתהליך היא ספיראלית:
1. מיפוי צרכים
2. הצעת פלטפורמות
3. יישום
4. הפקת לקחים, פידבאקים והתאמה ומציאת פתרונות חדשים מותאמים יותר
5. שינוי והתאמת הפלטפורמה
6. יישום … וחוזר חלילה
פתחנו קבוצת דיון בגוגל: קבוצה סגורה לדיון פנימי.
פתחנו בלוג: לשיתוף בתהליכים ותוצרים של ההשתלמות.
