במסגרת חגיגות 30 שנה לשתיל, נערך בשבוע שעבר כנס “אנשים משנים מציאות” בנושא בניית כח אזרחי לשינוי חברתי. הכנס נפרש על פני יומיים, ודרך קבוצות עבודה, סדנאות אמן, פאנלים ומפגשים לא רשמיים הציע מקום למפגש, היכרות והחלפת רשמים ורעיונות.
בכניסה לכנס, הזמנה לשתף: מי האירועים, הגיבורות והגיבורים המשמעותיים שלי לשינוי חברתי?
תחשבו רגע על אתר אינטרנט או אפליקציית מובייל שממש אהבתם. מה גרם לכם לאהוב אותם? יכול להיות שהעיצוב שלהם היה יפה, שהיתה בהם חדשנות. סביר להניח שהיה בהם משהו שימושי עבורכם. עוד יותר סביר שהיה פשוט וקל ללמוד להשתמש באתר או באפליקציה, ושלא היה צורך בהרבה הסברים. אוסף התחושות והרשמים האלה ואחרים מצטברים יחד לחוויית משתמש, במקרה הזה חוויית משתמש חיובית.
חוויית משתמש(מאנגלית: UX, קיצור של User Experience ) היא חוויה אנושית, המשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש או פועל כאשר הוא משתמש במערכת (אתר, תוכנה), מוצר או שירות. את המונח “חוויית המשתמש” טבע לראשונה דונלד נורמן (Donald Norman) באמצע שנות ה-90. בעבר התייחסו בעיקר לממשק משתמש, הממשק בין הטכנולוגיה לאדם לצורך השגת מטרה כלשהי. היום כבר ברור כי ממשק המשתמש מהווה רק אספקט מסוים מתוך עולם “חוויית המשתמש” המתייחס גם לעיצוב, ארכיטקטורת המידע, אסטרטגיה, שיווק וטכנולוגיה וגם להיבטים רגשיים, אנושיים ותחושתיים. להמשיך לקרוא חוויית משתמש – על כנס UXI Live 2013 והזדמנות להרשמה בהנחה מיוחדת
והפעם פוסט אקלקטי משהו, ובו קישורים לאיתור קלפי ההצבעה, מדריך להצבעה ליד הבית במקום לנסוע רחוק, כלים שעוזרים להחליט במי לבחור, מקורות חדשות מרוכזים, לינק אסקפיסטי וציטוט מעורר השראה.
הזמנה להאקתון ה-6 של הסדנא לידע ציבורי. הקליקו לפרטים נוספים.
הסדנא לידע ציבורי צמחה למעשה מתוך הפרויקט הראשון שלה, “כנסת פתוחה”. לקראת הבחירות הכלליות הקודמות, כמה אנשים שהם גם מתכנתים הסתכלו על כל המפלגות והמועמדים ותהו איך אפשר לבחור למי להצביע לא על סמך מה שהמועמדים והמפלגות מצהירים אלא על סמך מה שהם עשו בעבר. כשניגשו לבדוק באתר הכנסת, גילו שזה לא כל כך פשוט. למשל, בדף האישי של חברי כנסת אפשר לראות באילו ועדות הם חברים ומה המצב המשפחתי שלהם, אבל לא איך הצביעו (אם בכלל) על הצעות חוק, או כמה זמן משבוע העבודה הם נוכחים בכנסת.
הם התחילו לעבוד על פיתוח אתר שינגיש מידע על פעילות הכנסת לפי מה שמעניין אנשים – וככה צמחה “כנסת פתוחה”. עם הזמן פותחו פרויקטים נוספים כמו מערכת התקציב הפתוח, אתר המעקב אחרי יישום המלצות דו”ח טרכטנברג ועוד, כשהמשותף לכולם הוא שימוש בטכנולוגיה להנגשת מידע ציבורי וקידום שקיפות שלטונית. זאת במטרה להנגיש מידע לכלל אזרחי המדינה ולא רק למעגלים מצומצמים של מומחים, לעורר דיון אזרחי שיצמיח יצירת ידע חדש, לאפשר הזרמת מידע מארגוני החברה האזרחית לרשויות, ולסייע לחברה האזרחית להתארגן לפעילות אקטיבית (על פי חזון הסדנא לידע ציבורי.)
לקראת הבחירות הכלליות לכנסת, הסדנא מקדמת שימוש ב”כנסת פתוחה” ובכלים נוספים כדי לעודד בחירה מושכלת ולהעלות על סדר היום נושאים שונים. כיוון שזאת מערכת בחירות קצרה, מושקעים מאמצים, מחשבה ויצירתיות בפיתוח כלים ושירותים לקראת הבחירות: הוספת פיצ’רים, טיוב נתונים ושיתוף במידע. להמשיך לקרוא הסדנא לידע ציבורי: כששקיפות, קוד פתוח ושינוי חברתי נפגשים
השבוע התקיים הכנס השנתי של מידות בנושא אפקטיביות במגזר השלישי: להשיג הרבה עם מעט. מידות הוא ארגון ללא כוונות רווח שמטרתו לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות דירוג ארגונים ללא מטרות רווח וביצוע דוחות תחום.
תיאור המשימה של מידות “לעשות טוב, טוב יותר” שם דגש על כך שאפקטיביות היא כלי ולא מטרה. כדי להיות אפקטיביים צריך להגדיר מטרות ולמדוד פעילות, כלומר: לתכנן, לבנות אסטרטגיה, להניח תשתיות. לטכנולוגיה יש חלק חשוב בזה: שימוש יעיל בטכנולוגיות יכול לפנות לנו משאבים של זמן וכסף, ולאפשר לגדול ולעבוד בקבוצות גדולות. הכלים בהם בוחרים להשתמש למדידה – בין אם זה טבלת אקסל, חשבון בגוגל אנאליטיקס או מערכת CRM הם טכנולוגיות שתומכות בשינוי חברתי.