עמוד 2 מתוך 2

שינוי חברתי בעידן של רישות חברתי: המקרה של charity: water

סקוט הריסון הקים את ארגון charity: water בשנת 2006, לאחר התנדבות באפריקה ומתוך רצון לשפר את חייהם של אלפי אנשים במדינות מתפתחות על ידי הנגשת מים נקיים לשתייה.

כיום, charity: water הוא אחד מארגוני המגזר השלישי הבולטים והמשפיעים בעולם. זאת בשל נפח הפעילות שלהם ודרכי פעולה חדשניות. הארגון הוא דוגמה טובה של "ארגון מרושת" – networked nonprofit, כפי שמתארות בת' קנטר ואליסון פיין בספר "The Networked nonprofit", (עוד על ארגונים מרושתים בהרצאה שנתנה אליסון פיין בישראל ביוני 2011).

לאחרונה, הריסון השתתף בכנס  Le Web לטכנולוגיות ואינטרנט והציג את עצמו, את הארגון ואת אופני השימוש שלו בטכנולוגיה ואינטרנט. זוהר אוריין שיתפה את סרטון ההרצאה וכן רשמים אישיים באתר שלה.

ההרצאה מעניינת ואורכת כ-45 דקות, ואפשר ללמוד ממנה המון לא רק על שיווק וטכנולוגיות רשת אלא גם על התארגנות ושיתופי פעולה לשינוי חברתי. נראה לי שכל אחד כמעט יכול לקחת מההרצאה הזאת משהו: איך הופכים מיזם חברתי לתנועה עולמית, איך ממתגים ארגון, דרכים יצירתיות לגיוס תרומות, סיפור סיפורים ותיעוד. לפעילים חברתיים אולי יהיה רעיון לשיתוף פעולה מקומי עם הארגון, וכמובן – נתונים ומידע על הבעיה של נגישות למי שתייה ואפשרויות הפעולה בנושא.

להמשיך לקרוא ← שינוי חברתי בעידן של רישות חברתי: המקרה של charity: water

חדשנות במגזר השלישי

כנס הטכנולוגיה למגזר השלישי NTC נערך פעם בשנה, בכל פעם בעיר אחרת בארה"ב. בכנס סדנאות, הרצאות ודיונים על היבטים שונים של שימושי טכנולוגיה במגזר השלישי: מאבטחת שרתים ויתרונות מיחשוב הענן ועד חדשנות בשימושי מובייל, האופנות האחרונות בגיוס כספים ורשתות חברתיות חדשות. כן, זה כנס לגיקים של המגזר השלישי. השנה, בתחילת אפריל, הכנס נערך בסן פרנסיסקו, קרוב לעמק הסיליקון. אין הזדמנות מתאימה יותר מכך לדיון על חדשנות טכנולוגית במגזר השלישי.

הפאנל בנושא פתח את היום השלישי והאחרון של הכנס. השתתפתי מרחוק במסגרת תכנית האונליין של הכנס, שהעבירה בשידור רשת כ-10 הרצאות וסדנאות וכן אפשרה גישה לחומרים וסיכומים של כל הרצאות הכנס. לדעתי הפאנל הזה היה הכי מעניין וחדשני. להמשיך לקרוא ← חדשנות במגזר השלישי

האהבה הישראלית-איראנית ברשת: איך גורמים למשהו מגניב, אופטימי ומידבק להפוך לשינוי חברתי?

קשה להתחמק בימים האחרונים מקמפיין האהבה ההדדית בין ישראלים ואיראנים ברשת. זה התחיל כיוזמה של מכינת האמנות Pushpin, עם תמונות צבעוניות, טקסט קצר ופשוט ותבניות שגם אחרים יכולים לאמץ, והמשיך באתר יעודי בו מופיעות רבות מהתמונות ואפשר לפרסם מסרוני טקסט. תגובות איראניות התחילו לעלות, וגולשים ממדינות אחרות גם עוקבים אחרי מערכת היחסים החדשה. הקמפיין מאוד מבוזר ונותן לגולשים, פעילים ויוצרים דרכים שונות ליצור תכנים מגוונים בעצמם, לבטא את היצירתיות שלהם ולהשתתף בהתרחשות. להמשיך לקרוא ← האהבה הישראלית-איראנית ברשת: איך גורמים למשהו מגניב, אופטימי ומידבק להפוך לשינוי חברתי?

על חדשנות טכנולוגית ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיה במגזר השלישי

בשבוע שעבר קראתי את הידיעה הזאת, על התחזית שתוך שנים ספורות המחשב האישי יעלם. באופן אישי, זה נראה לי ככפירה ושנמוך, אבל כשקוראים את הניתוח על שימוש ביוטיוב, טוויטר ופייסבוק ואיך הם שינו את הרגלי הפעילות שלנו באינטרנט– קשה שלא לחשוב שאולי יש משהו בתחזית הזאת.

קצב הפיתוחים והחידושים הטכנולוגיים גדל מאוד בשנים האחרונות. יש גרפים די מוסכמים במחקר ובקרב אנשי מקצוע על אופן האימוץ של שימוש במוצר או כלי מסוים. זה מתחיל בקבוצה קטנה של חדשנים, אליהם מצטרפים המאמצים המוקדמים, אחר כך מצטרף הרוב – מוקדם ומאוחר ובסוף הנגררים, שכנראה מתחילים להשתמש בכלי בגלל שאין להם ברירה.

גרף הטמעת שימוש בשירות או מוצר. מתוך http://productquadrant.com/?p=13

מאמצים מוקדמים, Early Adopters, הם הלקוחות הראשונים להשתמש במוצר או שירות (אחרי שהתנסו בו המפתחים אותו). פעמים רבות המשוב שהם נותנים לשירות עוזר לפתח ולשפר אותו. לפעמים הם מקבלים מצד נותני השירות יחס מועדף בתמיכה והדרכה לשימוש. לא תמיד שלב האימוץ המוקדם פתוח לכל הציבור, ואז עצם האפשרות לשימוש מוקדם במוצר מהווה יחס מועדף ומחמיא.

האם עמותות וארגונים לשינוי חברתי צריכים להיות מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה? להמשיך לקרוא ← על חדשנות טכנולוגית ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיה במגזר השלישי