מעין אלכסנדר

בשבוע שעבר קראתי את הידיעה הזאת, על התחזית שתוך שנים ספורות המחשב האישי יעלם. באופן אישי, זה נראה לי ככפירה ושנמוך, אבל כשקוראים את הניתוח על שימוש ביוטיוב, טוויטר ופייסבוק ואיך הם שינו את הרגלי הפעילות שלנו באינטרנט– קשה שלא לחשוב שאולי יש משהו בתחזית הזאת.

קצב הפיתוחים והחידושים הטכנולוגיים גדל מאוד בשנים האחרונות. יש גרפים די מוסכמים במחקר ובקרב אנשי מקצוע על אופן האימוץ של שימוש במוצר או כלי מסוים. זה מתחיל בקבוצה קטנה של חדשנים, אליהם מצטרפים המאמצים המוקדמים, אחר כך מצטרף הרוב – מוקדם ומאוחר ובסוף הנגררים, שכנראה מתחילים להשתמש בכלי בגלל שאין להם ברירה.

מאמצים מוקדמים, Early Adopters, הם הלקוחות הראשונים להשתמש במוצר או שירות (אחרי שהתנסו בו המפתחים אותו). פעמים רבות המשוב שהם נותנים לשירות עוזר לפתח ולשפר אותו. לפעמים הם מקבלים מצד נותני השירות יחס מועדף בתמיכה והדרכה לשימוש. לא תמיד שלב האימוץ המוקדם פתוח לכל הציבור, ואז עצם האפשרות לשימוש מוקדם במוצר מהווה יחס מועדף ומחמיא.

האם עמותות וארגונים לשינוי חברתי צריכים להיות מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה? להמשיך לקרוא על חדשנות טכנולוגית ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיה במגזר השלישי

כנראה שנאמר כבר הכל על קמפיין מיליון סיבות טובות של בנק לאומי ועל הביטול שלו. ייתכן שהקמפיין הזה ילמד בעתיד בבתי ספר לפרסום, בהקשר של קמפיינים חברתיים של חברות מסחריות, ובהכשרות לשינוי חברתי אונליין כדוגמה ליכולת השפעה של הציבור. להמשיך לקרוא שני מיליון סיבות טובות ושבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים