כשהייתי ילדה, סיפרו לי שאפשר לחבר שני גביעי קוטג’ בחוט, לדבר מחדר אחר ולשמוע מה אומרים בצד השני – וזה נראה לי קסם. אני מניחה שאמא עזרה עם חירור הגביעים, וזה העסיק לכמה שעות (או דקות) את אחותי ואותי. היו קצת בעיות סביב איך מאותתים כשמסיימים לדבר ועוברים להאזנה – הרי בכל צד יש רק גביע אחד. במשך השנים למדתי על גלי קול ואיך הם עוברים דרך החוט, אבל הצורך בקביעת מוסכמות לתקשורת – ויכולותיה המוגבלות של טכנולוגיה בכך – עדיין קיים.
כשפתחתי דף פייסבוק לבלוג, חיפשתי תמונה שתמחיש טכנולוגיה שמקשרת אנשים, גם אם באמצעים פשוטים, ונזכרתי בטלפון קוטג’. גם שיבוש התרבות שבדבר התאים לי: תנובה ייעדו לגביעים שהם מייצרים שימוש אחד, ואני עושה מהם משהו אחר, כמו גם האסוציאציה ל”מחאת הקוטג'”.

לכבוד פורים, ולמראה השותפות הפורה של 30 בלוגריות לייפסטייל לכדי דף פייסבוק תוסס ומשלוח מנות משותף, החלטתי להתחפש השנה לבלוגרית לייפסטייל ולפרסם מדריך להכנת טלפון קוטג’. ויש גם קישוטים.

אז מה צריך?
2 גביעי קוטג’ – תנובה זה הקלאסי, כמו פרג לאזני המן – אבל זה לא אומר שאי אפשר לגוון. אפשר של חברות אחרות או גבינות אחרות. אם אתם לא קונים גבינה – אפשר גם כוסות חד פעמיות.
חוט צמר – אני השתמשתי בשרוך נעליים, אבל עדיף חוט צמר, ושיהיה ארוך.
מספריים לגזירת ציפורניים
קישוטים: מדבקות, סרטי דבק צבעוניים, דגלוני סימון
חירור הגביעים
בניסוי וטעיה, גיליתי שהכי קל לחרר את הגביעים עם מספרי ציפורניים. אולי יש שיטות יותר טובות, אבל לי כשמאלית ועם מה שיש בבית (שזה לא ג’ימבורי) – זה מה שעבד הכי טוב. כמובן שאת החירור צריכים לעשות מבוגרים ולא ילדים. יש להניח את הגביע הפוך על משטח יציב ואז לחורר מלמעלה במספריים סגורות ולא להחזיק באוויר או צמוד אליכם. שימו לב לא לנקב חור גדול מדי.
מה קודם- חוט או קישוטים?
יותר קל לקשט את הגביעים בלי החוט, אבל זה לא ממש מפריע ואם בא לכם קודם לשחק – אפשר לקשט גם אחר כך, או לוותר בכלל על הקישוט.
איך קושרים:
לוקחים את החוט, מעבירים בפתח שפתחנו עם המספריים, וקושרים מתוך הגביע. צריך לקשור ולהוסיף קשרים כך שהחוט לא ייפול. אותו הדבר בגביע השני. לא הייתי מנסה להדביק כי זה יעצור את הרטט של גלי הקול, כנראה.
איך מקשטים:
העיצוב של קוטג’ תנובה די דומיננטי וקשה להתגבר על הצבעוניות שלהם. אולי בחברות אחרות זה עובד טוב יותר. כמו כן, הגביע אינו בצורת גליל – קוטר הבסיס קטן מקוטר הפתח למעלה. לכן קשה להדביק דברים לרוחב או לצייר על הגביע.
אם יש לכם טאפטים או סרטי דבק רחבים – אפשר להדביק מסביב, אבל כדאי למדוד ולסמן לפני שגוזרים ומדביקים.
מדבקות עיגולים צבעוניים – לכו על זה, בכייף.
וואשי טייפ (נייר דבק צבעוני קישוטי יפני) – הולך מצוין, בתנאי שאתם מקבלים את השקיפות היחסית של הוואשי ואת זה שרואים את ה”מלמטה”. אני ממליצה להכין מראש כמה רצועות קצרות ואז להדביק לאורך, לרוחב ואיך שמתחשק. פסים שמקיפים את הגביע כולו לרוחב– קצת קשה.
דגלוני סימון, הידועים גם כסימניות פלסטיק – זה ממש קל ונחמד. הצבעים קצת צעקניים, אבל נורא קל להדביק את הדגלונים.
זהו.
טלפון הקוטג’ שלכם מוכן. אפשר להתחיל להתקשר ולשאול “אז איפה אתם בפסח?”
