עוסקת ומתעניינת בשימושי אינטרנט לשינוי חברתי: פיתוח קהילות, הנעה לפעולה, יצירה ותרבות ברשת.
מעדיפה ירושלים על פני תל אביב, הייקו על פני הייטק, שוקולד מריר על פני שוקולד חלב, עשר דקות מול ורמיר אחד על פני שעה בתערוכה של אימפרסיוניסטים.
החודש הראשון של 2013 נסגר בשבוע שעבר, אז אם בתכנית שלכם לשנה החדשה יש סעיף שעוסק בספירה / רישום / ניתוח תקופתי של פעילות באינטרנט, עכשיו זה זמן טוב להתחיל. גם אם לא תכננתם – זה משהו שאפשר להתחיל עכשיו, להתמיד בו בקלות יחסית, ויכול לעזור מאוד בפעילות שלכם, באינטרנט ובכלל.
ב"ניתוח פעילות באינטרנט" הכוונה היא לבדיקה ורישום פעם בחודש (או שבוע) של נתוני הסטטיסטיקה והאנליזה של הכלים בהם אתם פועלים ברשת: אתר, בלוג, רשתות חברתיות (אתייחס לפייסבוק). אני מוצאת שתיעוד חודשי מסודר אפשרי יותר מאשר שבועי, אבל עם הזמן תראו שתבדקו את הנתונים והפעילות גם בתכיפות גבוהה יותר. כי זה מעניין, מדיד, ונותן משוב על העבודה ועוזר לשפר אותה. כמו כן, תחילת פברואר היא עדיין זמן טוב לערוך סיכום של הפעילות לשנת 2012.
והפעם פוסט אקלקטי משהו, ובו קישורים לאיתור קלפי ההצבעה, מדריך להצבעה ליד הבית במקום לנסוע רחוק, כלים שעוזרים להחליט במי לבחור, מקורות חדשות מרוכזים, לינק אסקפיסטי וציטוט מעורר השראה.
הנושא של שיחות ברשת שיש בהן חילוקי דעות ואי הסכמות מעסיק אותי כבר כמה חודשים, ועלה בעקבות מקרים של חילופי דברים ברשת, באופן פרטי ובמסגרת העבודה. ככל שאנחנו משתמשים יותר ברשתות חברתיות לתקשורת אישית וגם ציבורית, הסוגיה תהיה יותר רלוונטית – בין אם בהתמודדות עם מקרים של שיחות אונליין שיש בהן חילוקי דעות עקרוניים, ובין אם בהתמודדות עם שיחות שיש בהן יותר מדי הסכמה ואז זה נהיה משעמם או מעייף.
אנשים שרוצים לשנות מערכות חברתיות מעלים ומפרסמים מחשבות והצעות שנויות במחלוקת. שיחה על הרעיונות האלה היא חלק מהשינוי החברתי שאנחנו רוצים לחולל כהעלאת מודעות, חינוך הציבור ומימוש זכויות הפרט שלנו. בעבר היו מסגרות יותר ברורות של איפה כדאי וראוי להעלות רעיונות כאלו, והבחנה בין התחום הפרטי לציבורי. אבל עם התפתחות התקשורת הרשתית באינטרנט וברשתות חברתיות באינטרנט, הפרטי והציבורי מתערבבים. להמשיך לקרוא לדבר באינטרנט עם אנשים שחושבים אחרת: איך לצאת מאזור הנוחות בלי להיפגע ולהתאכזב
הזמנה להאקתון ה-6 של הסדנא לידע ציבורי. הקליקו לפרטים נוספים.
הסדנא לידע ציבורי צמחה למעשה מתוך הפרויקט הראשון שלה, "כנסת פתוחה". לקראת הבחירות הכלליות הקודמות, כמה אנשים שהם גם מתכנתים הסתכלו על כל המפלגות והמועמדים ותהו איך אפשר לבחור למי להצביע לא על סמך מה שהמועמדים והמפלגות מצהירים אלא על סמך מה שהם עשו בעבר. כשניגשו לבדוק באתר הכנסת, גילו שזה לא כל כך פשוט. למשל, בדף האישי של חברי כנסת אפשר לראות באילו ועדות הם חברים ומה המצב המשפחתי שלהם, אבל לא איך הצביעו (אם בכלל) על הצעות חוק, או כמה זמן משבוע העבודה הם נוכחים בכנסת.
הם התחילו לעבוד על פיתוח אתר שינגיש מידע על פעילות הכנסת לפי מה שמעניין אנשים – וככה צמחה "כנסת פתוחה". עם הזמן פותחו פרויקטים נוספים כמו מערכת התקציב הפתוח, אתר המעקב אחרי יישום המלצות דו"ח טרכטנברג ועוד, כשהמשותף לכולם הוא שימוש בטכנולוגיה להנגשת מידע ציבורי וקידום שקיפות שלטונית. זאת במטרה להנגיש מידע לכלל אזרחי המדינה ולא רק למעגלים מצומצמים של מומחים, לעורר דיון אזרחי שיצמיח יצירת ידע חדש, לאפשר הזרמת מידע מארגוני החברה האזרחית לרשויות, ולסייע לחברה האזרחית להתארגן לפעילות אקטיבית (על פי חזון הסדנא לידע ציבורי.)
לקראת הבחירות הכלליות לכנסת, הסדנא מקדמת שימוש ב"כנסת פתוחה" ובכלים נוספים כדי לעודד בחירה מושכלת ולהעלות על סדר היום נושאים שונים. כיוון שזאת מערכת בחירות קצרה, מושקעים מאמצים, מחשבה ויצירתיות בפיתוח כלים ושירותים לקראת הבחירות: הוספת פיצ'רים, טיוב נתונים ושיתוף במידע. להמשיך לקרוא הסדנא לידע ציבורי: כששקיפות, קוד פתוח ושינוי חברתי נפגשים
סקוט הריסון הקים את ארגון charity: water בשנת 2006, לאחר התנדבות באפריקה ומתוך רצון לשפר את חייהם של אלפי אנשים במדינות מתפתחות על ידי הנגשת מים נקיים לשתייה.
ההרצאה מעניינת ואורכת כ-45 דקות, ואפשר ללמוד ממנה המון לא רק על שיווק וטכנולוגיות רשת אלא גם על התארגנות ושיתופי פעולה לשינוי חברתי. נראה לי שכל אחד כמעט יכול לקחת מההרצאה הזאת משהו: איך הופכים מיזם חברתי לתנועה עולמית, איך ממתגים ארגון, דרכים יצירתיות לגיוס תרומות, סיפור סיפורים ותיעוד. לפעילים חברתיים אולי יהיה רעיון לשיתוף פעולה מקומי עם הארגון, וכמובן – נתונים ומידע על הבעיה של נגישות למי שתייה ואפשרויות הפעולה בנושא.
