אליסון פיין – מדיה חברתית לשינוי חברתי ולשינוי מדיניות

לפני כשבוע ביקרה בארץ אליסון פיין, מייסדת Innovation Network , ובעבר מנהלת קרן E-volve. אליסון מומחית בתחום מדיה חברתית לשינוי חברתי, מחברת הספר "מומנטום: הצתת שינוי חברתי בעידן המרושת" ומחברת שותפה של רב המכר "הארגון המרושת". היא הגיעה כאורחת שגרירות ארה"ב ונתנה מספר הרצאות פתוחות לציבור. לשמחתי, זכיתי להשתתף בשני מפגשים איתה: ההרצאה שנתנה במרכז האמריקאי בירושלים ומפגש עם עמיתי לעבודה בשתיל.

חלק מהדברים שאמרה נראים מובנים מאליהם למילניאלס ולאנשים שרגילים לנהל את התקשורת שלהם עם העולם ברשתות חברתיות, אבל היא מאוד עזרה להבנות דברים, ופונה מצוין למנהלי ארגונים ובעלי תפקידים בכירים אחרים. כך שאם אתם עובדים בארגון חברתי ורוצים להשתמש יותר במדיה חברתית, רואים את ההזדמנויות שיש שם אבל לא מצליחים להעביר את המסר בתוך הארגון – נסו להיעזר בדוגמאות ובניתוחים שלה.

פיין עצמה דיווחה כל יום על חוויותיה מהביקור (וכל הכבוד לה על כך, עם הג'טלג ולוח הזמנים הצפוף). מעניין לקרוא איך היא מתרשמת מישראל: מהאנשים שפגשה, מהשימוש במדיה חברתית, מעולם השינוי החברתי בישראל. בפרט, מעניין להתרשם ולחשוב על השאלות שהיא מעלה לגבי עבודה מול מקבלי החלטות בממשל פרלמנטרי, שבו אין מחוייבות אישית של נבחרי ציבור כלפי בוחרים, בשונה מאשר בשיטת הבחירות הנשיאותית. השאלות פתוחות, ומזמינות לשיחה וחשיבה.

כמה נושאים מרכזיים שחזרו בהרצאות ובשיחות איתה:

דוגמאות וסיפורים

פיין השתמשה במקרי חקר ודוגמאות להמחשת והעברת המסר שלה, ועשתה את זה מצוין. כפי שציינה בתחילת ההרצאה, רוב הדוגמאות הן מארה"ב כי זה מה שהיא מכירה ועיקר עיסוקה.

בהקדמה לספר "הארגון המרושת", מצויין שפיין השתתפה בארגון twitter vote report שאיפשר לאלפי אנשים לשתף בחוויית ההצבעה שלהם בבחירות 2008 בארה"ב באמצעות טלפונים סלולריים. המערכת שימשה באופן דומה גם באיראן ובהודו.

שימושים יצירתיים לכלי מדיה חברתית אפשריים למימוש גם מעבר לגבולות ארה"ב.

כלי מדיה חברתית: יש הרבה אבל אפשר לזהות את המרכזיים

בשנה-שנתיים האחרונות המצב די מתייצב, ואפשר לזהות כלים מרכזיים. פיין ציינה את הכלים הבאים: יוטיוב, פייסבוק, טוויטר, אימייל ובלוגים. כמו גם טלפונים סלולריים ככלי חשוב לתקשורת והפצת מידע.

ארגון מרושת לא משתמש בכלי אחד, אלא בשילוב של כלים. עד שלא ננסה, לא נדע מה מתאים לארגון או להתארגנות שלנו. אבל היתרון של מדיה חברתית הוא שזה לא יקר או מסובך לנסות.

עידן המדיה חברתית עוד בחיתוליו, וזה לא מאוחר להצטרף. אפשר לפתוח דף בפייסבוק גם בשנה הבאה. כשארגון יחליט שהוא רוצה להצטרף לשיחה, אפשר לעשות זאת.

שינוי ארגוני – איך הופכים לארגון מרושת?

השינוי לכדי ארגון מרושת  דורש שינוי תרבות ארגונית, וזה לוקח זמן. צריך לשוחח ולנטרל פחדים: איבוד שליטה על המסר ופתיחה לביקורת פומבית. המציאות היא שזה ממילא כבר קורה.

כדאי לנסח מדיניות לשימוש במדיה חברתית, שתיתן לאנשי צוות בכירים ביטחון שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, ולתת לאנשי צוות אפשרות לפעול בעצמם במרחב הציבורי.

מדיניות מדיה חברתית תעזור לנו לנסח את אופי השיחה וגבולותיה, ותאפשר לנו לקיים שיחה בתנאים שלנו ובאופי שיחה שמתאים לנו (אגב שאלות על אלימות מילולית והשתלחות בטוקבקים).

בסופו של דבר, ארגון לא יוכל להיות ארגון מרושת ללא מחוייבות ומעורבות של מי מצוות ההנהלה. חשוב מאוד שאנשי ההנהלה והוועד המנהל יתנסו בשימוש בכלי מדיה חברתית, וחשוב לשתף אותם במקרי חקר ודוגמאות שימוש במדיה חברתית.

שיחות ועבודה עם סוכנים חופשיים

לסוכנים חופשיים יש כוח וכלים לעשות דברים לשם שינוי חברתי שבעבר רק ארגונים יכלו לעשות. למשל: לתקשר עם קהלים גדולים, לארגן דברים, לגייס כסף. כארגונים אנחנו רוצים ללמוד איך לעבוד איתם. צריך ללמוד להכיר אותם ולבנות איתם מערכות יחסים.

חשוב לזכור שהם מתעניינים בנושאים שמעניינים אותנו (כשמוצאים נושא משותף), ולא בארגון עצמו. בעיה חוזרת בכל הארגונים החברתיים היא מחסור במשאבים: זמן, כסף, אנשים. אם נלמד לעבוד עם סוכנים חופשיים, נוכל לעשות יחד יותר למען שינוי חברתי.

2 מחשבות על “אליסון פיין – מדיה חברתית לשינוי חברתי ולשינוי מדיניות”

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s