יד פתוחה מושטת

תקנות נגישות אתרי אינטרנט: דברים שכדאי לדעת ולעשות

התקנות לנגישות אתרי אינטרנט פורסמו במסגרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. לפי לוחות הזמנים להנגשה, כל אתר או חלק ממנו שיועלה אחרי אוקטובר 2015, צריך להיות נגיש באופן מיידי. מכיוון שאוקטובר 2015 מגיע בעוד שלושה חודשים, שאלות שונות לגבי הנגשת אתרים עולות והופכות להיות יותר דחופות. אני שמחה לארח בבלוג את עו"ד יהונתן קלינגר, לפוסט אורח בנושא תקנות נגישות אתרי אינטרנט. יהונתן קלינגר הוא בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל, פעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי וחברה חופשית. אפשר להכיר עוד את יהונתן באתר האינטרנט ובבלוג שלו.

עדכון, ספטמבר 2016: תאריך היעד להנגשת אתרי אינטרנט קיימים נדחה בשנה לאוקטובר 2017. ראו מידע נוסף באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

תקנות נגישות אתרי אינטרנט: דברים שכדאי לדעת ולעשות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 בנות כמעט שנתיים, והן עדיין מעוררות מחלוקת. רוב בעלי המקצוע בתחום האינטרנט מנסים לעשות ככל האפשר להמתיק את רע הגזרה, אך ברור שהתקנות מציבות חסמים שעשויים להראות בלתי אפשריים לציבור. מנגד, ארגוני הנגישות מברכים על התקנות ואף נוצר מקצוע חדש: יועץ נגישות (שימו לב שמדובר באנשי מקצוע וספקי שירות בעלי ניסיון מקצועי בתחום, בשונה ממורשי נגישות השירות). התקנות אמורות להתחיל להשפיע יותר על האינטרנט שלנו בחודשים הקרובים, ולכן מדריך קצר זה.

חשוב לזכור שהמטרה של תקנות הנגישות היא חשובה במיוחד: לאפשר לכל אחד להשתמש ברשת בצורה ראויה ומכובדת ולהשוות את מצבם של אנשים עם מוגבלות כלשהיא למצבו של האזרח נטול המוגבלויות. המטרה לא היתה להכביד על כיסם של בעלי האתרים ולא היתה להכניס כסף קל לתובעים. התקנות עצמן לא מסובכות, ואם מפתח האתרים שלכם היה עושה את העבודה שלו בצורה טובה מלכתחילה אז המצב לא היה נראה כמו שהוא נראה. ישראלים התרגלו להשתמש בטכנולוגיות לקויות ולהעלות אתרים עקומים ולא חדשניים, על בסיס טכנולוגיות קנייניות, כך שלהנגיש את אותם האתרים יותר יקר מלהשמיד אותם ולפתח אותם מחדש.

עכשיו, אחרי שנרגענו וקראנו את התקנות עצמן, בואו נבין כמה דברים:

על מי חל החוק?

נציבות השירות מסבירה:

"לפי סעיף 19י לחוק, שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה ובין היתר: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט יצטרך להנגיש את האתר."

כלומר, החוק יחול על עסקים ושירותים אינטרנטיים, אבל גם על עמותה או ארגון ללא מטרות רווח אם הם מספקים שירות לציבור כמו השכלה, רווחה או תרבות, אבל לא על בלוגים אישיים.

איך אפשר לברר האם האתר שלך נגיש?

אתר נציבות הנגישות מאפשר לך בטופס מאוד פשוט  (אך ארוך) לערוך בעצמך בדיקת נגישות. האפשרות היותר ריאלית היא לשכור יועץ נגישות שיבצע את הפעולות עבורך, או להיעזר באחת העמותות כגון "נגישות ישראל" שמספקת שירותי בדיקה. יש גם בדיקות אינטרנטיות שעושות חלק ניכר מהעבודה, אך לא את כולה (נניח, זה.) חשוב לזכור שהבדיקות הטכניות לא משמעותיות ביחס לבדיקות האנושיות: יש דברים שיסומנו כבעיות למרות שאלו אינם מהותיים, ויש אתרים שיעברו את הבדיקות למרות שהם לא נגישים בפועל.

האם יש תו נגישות?

תקנה 35(ח) קובעת כי "בוצעו בשירות אינטרנט התאמות נגישות לפי תקנה זו, יציין החייב במקום בולט לעין אתר כי בוצעו בו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות". כלומר, על בעל האתר לציין שהוא הנגיש את האתר. אין תו רשמי או לוגו שחובה לאמץ.

מה חייב בהנגשה?

כל שירות אינטרנטי או דיגיטלי חייב בהנגשה. נציבות הנגישות מדגישה שהחובה היא גם על אפליקציות ועל מסמכים אלקטרוניים.

מה אם האתר מתארח בחו"ל?

גם כאשר האתר מתארח בחו"ל יש חובה להנגיש אותו אם הוא נותן שירות לישראלים. ההנגשה אינה תלויה שפה, ולא מחייבת הנגשה רק של התוכן בעברית, אלא בכל שירות המיועד לישראלים.

מה אם אני לא פיתחתי את האתר?

כאן התשובה מסובכת: בונה האתרים אינו מחויב בהנגשה על פי חוק, אלא בעל האתר. כלומר, בוני האתרים עשויים לגבות כסף רב עבור הנגשת השירות, אבל הם לא מחויבים לעשות זאת. כאשר אתה מתקשר עם מפתח תוכנה לפיתוח מערכת, חובה עלייך להנגיש, ולכן אם תוכל בהסכם הפיתוח להעביר את חובת ההנגשה אליו הדבר יחסוך לך כסף רב בעתיד. דרישה נוספת שיש להכניס להסכם פיתוח היא שהעבודה תבוצע בכפיפות להערות יועץ הנגישות שלך.

מה הסנקציות כנגדי אם לא אנגיש את האתר?

 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 50,000 ש"ח. בפועל, אין חובה לתת התראה מוקדמת על תביעה כזו, וגם ניתן להגיש תביעה ייצוגית (כאן לדוגמא), למרות שעד ליום זה לא ידוע לי על תביעה בנוגע לחוסר נגישות אתרי אינטרנט.

מה לגבי תוכנות הנגשה אוטומטית?

ישנן מספר תוכנות הנגשה אוטומטית (1, 2, לדוגמא). אבל, מי שמשתמש בתוכנות אלו צריך לברר האם ישנו סעיף שיפוי בו מפתח התוכנה מתחייב כי ככל שתוגש כנגדך תביעה בגין העדר התאמה לתקנות, הוא זה שיישא באחריות. אחרת, כל מטרת ההנגשה לא מתקיימת.

איפה אפשר לקבל עוד מידע?

באתר נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבולויות ניתן לבדוק במרכז המידע. כאשר יש חסר, מומלץ להתייעץ גם עם עורך דין וגם עם יועץ נגישות (לא רק עם אחד מהם). במקרה של אי ודאות ניתן לפנות לנציבות בשאלות נוספות.

 

שתי הערות של מעין לסיום:

מעבר למידע המועיל והמקצועי שיהונתן שיתף איתנו, אני רוצה להוסיף שתי הערות מתוך הניסיון שלי כמנהלת אתרי אינטרנט.

יכול להיות שמפתח/ת האתרים שלכם כן עשו את העבודה שלהם בצורה טובה. לפני שאתם מניחים שהאתר שלכם לא נגיש, כדאי לבדוק באילו מדרישות תקנות הנגישות הוא עומד ובאילו לא.

גם בהנגשה, התוכן הוא המלך. מעבר להנגשת תשתיות אתר האינטרנט, ההנגשה היא עבודה שוטפת והרבה ממנה היא עבודתם של עורכי התוכן באתר. למשל: בעריכת קישורים, מבנה היררכי של דפים, הוספת תיאורים לתמונות, הוספת כתוביות לסרטונים וכיו"ב. אבל על כך, אולי, בפוסט נוסף בעתיד.

 

בתמונה: Hand by Blair, Flickr.

3 מחשבות על “תקנות נגישות אתרי אינטרנט: דברים שכדאי לדעת ולעשות”

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s