זהו פוסט נוסף במסגרת הניסוי המקוון: לפרסם כאן, פעם בחודש, אוסף קישורים והמלצות בנושאי טכנולוגיה, קהילות ושינוי חברתי, שפרסמתי גם בפייסבוק. זאת במטרה לעקוף את החשיפה האורגנית הדלילה לתוכן של דפים בפייסבוק ולשתף מידע ותוכן עם יותר אנשים.
אם יש לכם עוד רעיונות והצעות – אל תהססו להוסיף. להמשיך לקרוא משלוח (אורגני) עד הבית: קישורים וחדשות ברשת, מרץ 2015
קטגוריה: נשים ברשת
סיכומי שנת 2014 בבלוגים ואתרים עצמאיים
בדומה לתקשורת הממוסדת, גם אתרי חדשות עצמאיים ובלוגרים מפרסמים בימים אלה סיכומי שנה. בהמשך לפוסט שפרסמתי בשנה שעברה, גם השנה הרכבתי לעצמי רשימה של סיכומי שנה שנראים לי מעניינים, ואני שמחה לשתף אותם כאן. חזרתי לאותם אתרים (לא כולם פרסמו סיכומי שנה גם הפעם) והוספתי כמה חדשים. מבחינתנו כקוראים, זאת הזדמנות לא רק לסיכומים, אלא גם להכיר בלוגים ואתרים חדשים, לרענן את מקורות המידע ורשימות הקריאה שלנו, ולתמוך בכתיבה עצמאית ברשת – בקריאה, תגובות, שיתוף או תמיכה כספית. להמשיך לקרוא סיכומי שנת 2014 בבלוגים ואתרים עצמאיים
נשים בויקיפדיה: עורכות, משוחחות ומשפיעות
במרץ 2012 השתתפתי בסדנת עריכה בויקיפדיה, אנציקלופדיית התוכן החופשי מבוססת טכנולוגיית ויקי, שיועדה למשתתפות נשים. הסדנה נערכה במסגרת פעילות של עמותות ויקימדיה העולמית והישראלית לעודד נשים להשתתף ולערוך תוכן בויקיפדיה: מספר הנשים העורכות קטן בהרבה ממספר הגברים העורכים ומחלקן היחסי באוכלוסיה. כתבתי על הסדנה בפוסט הזה, השתדלתי להישאר מעורבת ולעקוב אחרי פרסומים ושיחות בנושא, אני יודעת שזה חשוב ומשמעותי – אבל מאז הסדנה, חוץ מעריכה אחת קטנה ועוד תיקון אחד פצפון לא נכנסתי לערוך בויקיפדיה.
קישורים לחודש מאי: ארבעה אירועים, שלושה אתרים חדשים ושני קמפיינים
הצטברו על שולחני (בתיבת הדואר, בפייסבוק, בקישורים “לקרוא אחר כך”) כמה דברים מעניינים שרציתי לשתף, והחלטתי לרכז אותם בפוסט אחד. אז הנה ארבעה אירועים בנושאי אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי, שלושה אתרים חדשים ושני קמפיינים מעניינים: להמשיך לקרוא קישורים לחודש מאי: ארבעה אירועים, שלושה אתרים חדשים ושני קמפיינים
שפה משנה מציאות – על פניה בלשון נקבה כדרך לשינוי חברתי
בשיעורי ביולוגיה בכתה ח’, למדנו מספר על עריכת ניסויים מדעיים, מעין “שיטות מחקר לחטיבת הביניים”. בכל תרגיל / שאלה היה תיאור של מחקר והיינו צריכות וצריכים לציין מה אפשר ללמוד מזה, האם המחקר אמין וכיו”ב. בכל השאלות בחוברת, והיו עשרות כאלה, היה תמיד “חוקר” – החוקר עשה ככה, החוקר בדק, החוקר מצא. פעם אחת שאלתי בקול רם: “איך זה שזה תמיד חוקר, למה אין אף חוקרת?” –”אולי כי באמת אלה היו רק חוקרים,” ענתה אחת מחברותי לכתה, שהיתה סוג של “הפמיניסטית הייצוגית בכתה”, והוסיפה הערה שרמזה שאני מתחכמת או לא עניינית.
היום אני יודעת שזה לא היה במקרה. כל החוקרים בחוברת היו גברים כי זאת מוסכמה חברתית, והשפה העברית מאוד החלטית וברורה לגבי המין, זכר או נקבה, של דמויות ועצמים. לפעמים אולי החלטית מדי.
אני לא זוכרת מתי מרב מיכאלי התחילה לדבר בלשון נקבה באופן גורף בתקשורת הממסדית. אני זוכרת שבהתחלה זה משך הרבה תשומת לב, בהמשך פחות, ועכשיו, עם הבחרה לכנסת זה מושך עניין מחדש: מה, גם בכנסת היא תדבר ככה? היא תקבל זמן כפול לנאומים בשל הפנייה בלשון זכר וגם נקבה? ועדיין יש השואלים: למה היא עושה את זה? זה מסרבל את השפה, זה מבזבז זמן, זה מכביד.
והתשובה היא: כי שפה משנה מציאות. כי למילים שלנו יש כח, כי כשאת באה ומדברת על פמיניזם כמו שמרב מיכאלי עשתה בנאום הבכורה המרשים שלה את לא יכולה שלא לדבר בלשון נקבה. להמשיך לקרוא שפה משנה מציאות – על פניה בלשון נקבה כדרך לשינוי חברתי