לפני כמה שבועות פנתה אלי בהודעה פרטית בפייסבוק חברה, גם בחיים האמיתיים, ושאלה אותי על מישהי, פעילה חברתית שאני מכירה בעיקר מהרשת ומעריכה מאוד את פועלה. החברה שפנתה אלי שאלה: "תגידי, מי זאת… ?", ואני סיפרתי את מה שאני יודעת עליה. ואז החברה שלי שאלה:

"תסבירי לי למה לעזאזל אנשים כאלה, שלא מכירים אותי, מציעים לי חברות בפייסוש?! אפילו בלי לכתוב שורה, מילה."

אני טענתי שאולי זה בגלל העבודה שלה (בתחום העיתונאות), או שאנשים רואים תגובות שלה וחושבים שהיא מעניינת ורוצים להכיר. היא אמרה שזה לא חכם מצידם, ושבכל מקרה היא כמעט ולא מאשרת אנשים שהיא לא מכירה כי היא משתדלת להשתמש בפייסבוק באופן יותר פרטי, למרות שקשה להפריד. גם אני שחררתי קיטור: על אנשים שמציעים לי חברות, ורגע אחרי שאני מאשרת (מתוך סקרנות או בגלל חברים משותפים) מתחילים למכור לי משהו, שירות או מוצר כזה או אחר.

לפעמים אנחנו פונים לאנשים שאינם מכירים אותנו לצורך עבודה או פעילות חברתית: אם זה עיתונאים או שותפים פוטנציאליים, או תומכים אפשריים. הפנייה ברשתות חברתיות זמינה ונוחה, ונראה שכך יהיה יותר קל להגיע אליהם ולהשיג את המטרה. אז כדי להשיג את המטרה, שהקשר ברשת הוא רק הדרך להגיע אליה, ולהתחיל את הקשר ברוח טובה, הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה נכון:

לוודא שמי שאתם פונים אליו או אליה ויוצרים איתם קשר אכן משתמשים ברשת החברתית הזאת לסוג הקשר שאתם רוצים (עבודה, פעילות משותפת). אנשים שונים משתמשים אחרת ברשתות חברתיות שונות. לא כולם משתמשים בפייסבוק לעבודה, ויש כאלה שמנהלים חשבון מוגן בטוויטר ולא מאשרים לכל אחד לקרוא את מה שהם כותבים. אנשי מקצוע שפעילים ברשת, בדרך כלל יציעו איך לפנות אליהם אונליין. לדוגמה, כרמל וייסמן, חוקרת ופעילת אינטרנט, מציינת במפורש בתיאור שלה בפייסבוק שאינה מעוניינת כאן בקשר עם אנשים שאינה מכירה, נפלאים ככל שיהיו, ומציעה דרכי תקשורת חלופיות.

אודות חשבון אישי בפייסבוק
אודות חשבון אישי בפייסבוק. צילום מסך, פייסבוק.

להציג את עצמכם. בין אם זה בפניה אישית בכלים של הרשת (דוגמאות בהמשך), בתחזוקת פרופיל פתוח שמציג מי אתם ומה אתם, או בפניה מחוץ לרשת, בהודעת דואר למשל. אם מי שאתם פונים אליו לא מכיר אתכם, חשוב שתציגו את עצמכם.

להביע עניין בהם ובמה שהם עושים. גם תראו להם שאתם מכירים ומעריכים את העשייה שלהם, גם יהיה ברור באיזה הקשר אתם פונים, וגם תשמחו אותם ותציעו התחלה לשיחה.

אל תהיו מפחידים! להביע עניין זה משהו אחד, להיות קריפיים זה משהו אחר. אל תסמנו לייק על תמונות מלפני שנתיים בפרופילים אישיים (בדפים זה דווקא נראה לי בסדר), אל תגיבו על תכנים אישיים מאוד (תמונות של ילדים, סטטוסים עם מידע אישי) אם אתם לא באמת מכירים. ובמילים אחרות: להתעניין בהם ולא לרגל אחריהם.

קשר הדדי או חד צדדי? רשתות חברתיות שונות מציעות סוגי קשרים שונים. בטוויטר, למשל, הקשר הוא חד צדדי: אתם יכולים לעקוב אחרי מישהו או מישהי וזה לא מבטיח שהם יעקבו אחריכם. בלינקדאין הקשר הוא בעיקר הדדי, למרות שלאחרונה נוספו אפשרויות לעקוב אחרי מובילי דעת קהל או אחרי פעילות של משתמשים בקבוצות דיון. בפייסבוק אפשר גם וגם: הקשר הבסיסי, חברות פייסבוק, הוא הדדי, אבל אפשר גם לעקוב אחרי מישהו באמצעות דף, או אם הם מאפשרים לעקוב אחרי הפרופיל שלהם. האפשרות האחרונה נוחה לאנשים שיש אליהם הרבה פניות, או חצו את רף ה-5000 חברים, ורוצים שהפונים אליהם יוכלו לקבל מהם מידע גם אם הקשר לא הדדי. הדרכה: איך לאפשר להצטרף כעוקבים לפרופיל שלי בפייסבוק.

וכמה דגשים לרשתות ספציפיות:

בפייסבוק:

  • להציע חברות ולשלוח מייל אישי פנימי, שבו אתם מציגים את עצמכם ואת סיבת הפנייה.
  • אם מי שפניתם אליהם מאפשרים לעקוב אחרי הפרופיל, מרגע הצעת החברות תוכלו לקבל מהם עדכונים שמתפרסמים באופן פתוח (ההצגה שלהם בפיד שלכם תלויה באלגוריתם של פייסבוק), ולהגיב.
  • שימו לב שכשאתם מתעניינים ומגיבים אתם לא מטרידים. נסו לשים את עצמכם בצד השני, ולראות אם הנחישות שלכם מידתית.

בלינקדאין:

  • להציע חברות למי שאתם מכירים או מעוניינים להכיר לצורכי עבודה, ולא סתם כדי לנפח את מספר החברים שלכם.
  • לערוך את ההודעה האוטומטית של לינקדאין. זאת הזדמנות מצוינת להציג את עצמכם ואת סיבת הפנייה.

בטוויטר:

  • אי אפשר להציע חברות אלא לעקוב אחרי חשבונות אחרים. יש משתמשים שעוקבים בחזרה אחרי מי שעוקבים אחריהם, אבל זה לא תמיד קורה.
  • כדי שיעקבו אחריכם בטוויטר, פרסמו מידע מעניין ורלוונטי בתחום הפעילות שלכם. השתמשו בתיאור הפרופיל להציג את עצמכם ולקשר לאתר או בלוג.
  • כשאתם עונים (reply) לציוץ של משתמש אחר, הם לרוב יראו את זה ולפעמים גם יענו. כאן, למשל, אלון בן דוד הגיב להערה שלי על כתבה שערך והגיש, אפילו שהוא לא עוקב אחרי בטוויטר:
שיחה בטוויטר, גם אם הקשר לא הדדי.
שיחה בטוויטר, גם אם הקשר לא הדדי. צילום מסך, טוויטר.

בגוגל פלוס:

דווקא בגלל שיש שם מעט פעילות, יותר קל להתבלט. תבדקו ותנסו. אם למי שאתם רוצים ליצור איתו/ה קשר יש שם פרופיל פעיל, אולי שווה לנסות שם: להוסיף למעגל שלכם, להגיב על פרסומים ולפתוח בשיחה.

איך עיתונאים משתמשים במדיה חברתית?

לקראת כנס שתיל "שינוי מקוון" 2011 הפקנו סרטון שבו כתבים בתקשורת הממסדית מספרים איך הם משתמשים במדיה חברתית בעבודה שלהם. שווה לצפות בסרטון ולהקשיב להם, זה יכול לעזור בפעם הבאה שתפנו לעיתונאים:

יש לכם עוד תובנות? יכולים לשתף מהניסיון שלכם? מוזמנות ומוזמנים לשתף כאן בתגובות, רק אנא הקפידו שאינכם פוגעים בפרטיות של אנשים אחרים (למשל: במקרים בהם פנו אליכם בצורה לא אפקטיבית).

תמונת הכותרת: Photo by Dai KE on Unsplash

2 תגובות

  1. יופי של פוסט, מעיין. קצת נחנקתי כשראיתי שציטטת אותי בהתחלה… אני רוצה לומר שיש אנשים שמאד נעלבים מזה וראיתי ביקורת עלי בכל מני מקומות בגלל ההחלטה הזו, היא נתפסת כלא לגיטימית קצת בעולם שבו כולם מצפים לחשיפה ומקדמים משהו. אנחנו פעילים בכל כך הרבה מקומות ומכירים כל כך הרבה אנשים מחד, וזקוקים לערוץ תקשורת יותר אישי עם חברים קרובים שלא יפעילו רשת יותר נישתית מפייסבוק וגרים רחוק מאידך, זה לא פשוט לאזן את זה ואני משלמת מחיר על כך.

    אהבתי

    1. הי כרמל, תודה על שבאת לבקר ועל התגובה.
      התלבטתי האם לפנות אליך לפני שאני מתייחסת להצהרה שלך, ואולי היה עדיף אם זה מה שהייתי עושה.
      אני מאוד מעריכה את הכנות ואת השמירה על הפרטיות שלך. כל עוד זאת רשת חברתית אישית, לכל אחד מהמשתמשות והמשתמשים מותר להגדיר באופן אישי איך להשתמש ברשת, כל עוד זה מכבד את תנאי השימוש ואת המשתמשים האחרים. גם אנשים שמשתמשים בפרופיל פייסבוק לצרכי עבודה משלמים מחיר, אבל נראה לי שהם מודעים לזה הרבה פחות ממך.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s